Avot de-Rabí Natán · Capítulo 35

עשרה נסים נעשו לאבותינו (במקדש) [בירושלים] לא הפילה אשה מריח בשר הקודש מעולם. ולא נפגע אדם בירושלים. ולא נכשל אדם בירושלים מעולם. ולא נפלה דליקה בירושלים מעולם. ולא היתה מפולת בירושלים מעולם. לא אמר אדם לחבירו לא מצאתי תנור לצלות פסחים בירושלים. מעולם לא אמר אדם לחבירו לא מצאתי מטה שאישן עליה בירושלים. מעולם לא אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים:

Diez milagros se hicieron a nuestros padres en [Jerusalén]. Jamás abortó mujer alguna por el olor de la carne sagrada. Y nadie sufrió daño en Jerusalén. Y nadie tropezó jamás en Jerusalén. Y jamás se declaró un incendio en Jerusalén. Y jamás hubo un derrumbe en Jerusalén. Nadie dijo jamás a su prójimo: «No he encontrado horno para asar los corderos pascuales en Jerusalén». Jamás dijo nadie a su prójimo: «No he encontrado una cama en que dormir en Jerusalén». Jamás [dijo] nadie a su prójimo: «El lugar me es estrecho para pasar la noche en Jerusalén».^✦

עשרה נסים נעשו לאבותינו (במקדש) [בירושלים] לא הפילה אשה מריח בשר הקודש מעולם. ולא נפגע אדם בירושלים. ולא נכשל אדם בירושלים מעולם. ולא נפלה דליקה בירושלים מעולם. ולא היתה מפולת בירושלים מעולם. לא אמר אדם לחבירו לא מצאתי תנור לצלות פסחים בירושלים. מעולם לא אמר אדם לחבירו לא מצאתי מטה שאישן עליה בירושלים. מעולם לא אדם לחבירו צר לי המקום שאלין בירושלים: [עשרה דברים נאמרו בירושלים] אין ירושלים מטמאה בנגעים. ואין נידונית בעיר הנדחת. ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות וצינורות לר"ה מפני אהל טומאת המת. ואין מלינין בה את המת. ואין מעבירין בתוכה עצמות אדם. ואין עושין בה מקום לגר תושב. ואין מקיימין בה קברות חוץ מקברי בית דוד וחולדה הנביאה שהיו שם מימות נביאים הראשונים. וכשפינו את הקברות מפני מה לא פינום אמרו מחילה היתה שם שהיתה מוציאה הטומאה לנחל קדרון. ואין נוטעים בה נטיעות. ואין עושין בה גנות ופרדסין חוץ מגנות ורדים שהיו שם מימות נביאים הראשונים. ואין מגדלין בה אווזין ותרנגולין. ואין צ"ל חזירים. אין מקיימין בה אשפתות מפני הטומאה. ואין מקיימין בה סורר ומורה דברי רבי נתן שנאמר ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אותו אל זקני עירו ואל שער מקומו (דברים כ"א י"ט) אין זה עירו ואין זה מקומו. אין מוכרין בה בתים אלא מן הקרקעות ולמעלה. ואין הבית צמיתות בה לאחר י"ב חודש. ואין לוקחין בה שכר מטות. רבי יהודה אומר אף לא שכר מטות מוצעות. לא היו לוקחים בה עורות קדשים. מה היו עושים מהם רשב"ג אומר נותנין אותם לבעלי אושפיזין. אכסניין היו שרויין מבפנים ובעלי אושפיזין מבחוץ. אכסניין מערימין ונוטלים כבשי מצרים שעורותיהן יפין בארבע ובחמש סלעים ובהם היו אנשי ירושלים משתכרין:

Diez milagros se hicieron a nuestros padres en [Jerusalén]. Jamás abortó mujer alguna por el olor de la carne sagrada. Y nadie sufrió daño en Jerusalén. Y nadie tropezó jamás en Jerusalén. Y jamás se declaró un incendio en Jerusalén. Y jamás hubo un derrumbe en Jerusalén. Nadie dijo jamás a su prójimo: «No he encontrado horno para asar los corderos pascuales en Jerusalén». Jamás dijo nadie a su prójimo: «No he encontrado una cama en que dormir en Jerusalén». Jamás [dijo] nadie a su prójimo: «El lugar me es estrecho para pasar la noche en Jerusalén». [Diez cosas se dijeron de Jerusalén]: Jerusalén no se vuelve impura por las plagas [de la lepra]; no es juzgada como ciudad descarriada; no se sacan en ella voladizos, balcones ni canalones hacia la vía pública, a causa de la impureza de la tienda del muerto; no se deja pernoctar en ella a un muerto; no se hace pasar por ella huesos humanos; no se hace en ella lugar para el residente extranjero; no se mantienen en ella sepulcros, salvo los sepulcros de la casa de David y de Huldá la profetisa, que estaban allí desde los días de los primeros profetas. Y cuando se retiraron los sepulcros, ¿por qué no los retiraron [estos]? Dijeron: había allí una galería subterránea que sacaba la impureza hacia el torrente Cedrón. No se plantan en ella plantíos; no se hacen en ella huertos ni vergeles, salvo los huertos de rosas que estaban allí desde los días de los primeros profetas; no se crían en ella gansos ni gallos; ni [se crían] cerdos. No se mantienen en ella basureros, a causa de la impureza. No se mantiene en ella a un hijo rebelde y desobediente; palabras de Rabí Natán, pues está dicho: «Lo tomarán su padre y su madre y lo sacarán ante los ancianos de su ciudad y a la puerta de su lugar» (Dt 21:19): esta no es su ciudad ni este su lugar. No se venden en ella casas, sino [por] el suelo hacia arriba; y la casa no pasa a ser propiedad definitiva en ella tras doce meses; y no se toma en ella alquiler de camas. Rabí Yehudá dice: tampoco alquiler de camas con ropa puesta. No se compraban en ella pieles de [animales] sagrados. ¿Qué se hacía con ellas? Rabán Shimón ben Gamliel dice: se daban a los anfitriones. Los huéspedes se alojaban dentro y los anfitriones fuera. Los huéspedes eran astutos y tomaban corderos de Egipto, cuyas pieles valían cuatro y cinco siclos, y con ellos se enriquecían los habitantes de Jerusalén.^✦

כתוב אחד אומר באחד שבטיך (דברים י"ב י"ד). וכתוב אחד אומר מכל שבטיכם (שם שם ה'). באחד שבטיך זו שבט יהודה ובנימין. מכל שבטיכם זו ירושלים שכל ישראל שותפין בה. מה היה בחלקו של יהודה הר הבית והלשכות והעזרות. ומה היה בחלקו של בנימין ההיכל והאולם ובית קדשי הקדשים וכראש תור היה יוצא ונכנס והיה חוזר לאחוריו ועליו מזבח בנוי זכה בנימין ונעשה אושפזיכנא לגבורה שנאמר ובין כתפיו שכן (שם ל"ג י"ב).

Un versículo dice: «en una de tus tribus» (Dt 12:14); y otro versículo dice: «de entre todas sus tribus» (Dt 12:5). «En una de tus tribus»: esta es la tribu de Judá y Benjamín. «De entre todas sus tribus»: esta es Jerusalén, pues todo Israel participa en ella. ¿Qué había en la parte de Judá? El Monte del Templo, las cámaras y los atrios. ¿Y qué había en la parte de Benjamín? El santuario, el vestíbulo y el Santo de los Santos; y salía y entraba como la cabeza de un tordo y volvía hacia atrás, y sobre él había un altar edificado. Benjamín mereció y se hizo anfitrión del Poder, como está dicho: «y entre sus hombros habita» (Dt 33:12).^✦

אמר יהושע באותו שעה יודע אני שבית הבחירה עתידה לקבע בין תחומו של יהודה לבנימין אלך ואתקן דושנה של יריחו. ומי אכלה כל אותן השנים בני קני חותן משה שנאמר ובני קני חתן משה עלו מעיר התמרים (שופטים א' ט"ז). אמרו כשיגלה הקב"ה את שכינתו עתיד לשלם שכר טוב ליתרו ולבניו. [ומנין] הם מתפרנסין בניו של יתרו מן היצירה שנאמר ומשפחות סופרים יושבי יעבץ (דה"י א' ב' נ"ה) ואומר המה היוצרים יושבי נטעים וגו' (שם שם ד'). בני אדם גדולים היו ובעלי בתים ובעלי שדות וכרמים היו ובשביל מלאכתו של מלך מלכי המלכים הקב"ה הניחו הכל והלכו. להיכן הלכו. אצל יעבץ ללמוד תורה ונעשו עם למקום. באותה שעה היה יעבץ איש טוב וכשר ואיש אמת וחסיד ויושב ודורש בתורה שנאמר ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני וגו' ויבא אלהים את אשר שאל וגו' (שם שם י'):

Dijo Josué en aquella hora: «Sé que la Casa de la Elección está destinada a fijarse entre el territorio de Judá y el de Benjamín; iré y arreglaré el terreno fértil de Jericó». ¿Y quién lo comió todos aquellos años? Los hijos del quenita, suegro de Moisés, como está dicho: «Y los hijos del quenita, suegro de Moisés, subieron de la ciudad de las palmeras» (Jue 1:16). Dijeron: cuando el Santo, bendito sea, revele su Shejiná, pagará buen salario a Jetró y a sus hijos. [¿Y de dónde] se mantienen los hijos de Jetró? De la alfarería, como está dicho: «y las familias de escribas que habitaban en Yabés» (1 Cr 2:55), y dice: «Estos son los alfareros, habitantes de Netaím» etc. (1 Cr 4:23). Eran hombres grandes, propietarios, dueños de campos y viñas; y por la obra del Rey de reyes, el Santo, bendito sea, lo dejaron todo y se fueron. ¿Adónde fueron? Junto a Yabés, a aprender Torá, y se hicieron pueblo para el Omnipresente. En aquella hora Yabés era un hombre bueno y recto, hombre de verdad y piadoso, y se sentaba a exponer la Torá, como está dicho: «E invocó Yabés al Dios de Israel diciendo: Si de veras me bendices» etc., «y Dios le concedió lo que pidió» etc. (1 Cr 4:10).^✦

עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש מעולם לא נראה זבוב בבית המטבחים. ולא אירע קרי לכהן גדול ביום הכפורים חוץ מרבי ישמעאל בן קמחית. שיצא להסיח עם הגמון אחד ונתזה צינורא מפיו ונפלה על בגדיו ונכנס אחיו ושמש בכהונה גדולה תחתיו וראתה אותן אמן בו ביום שני כהנים גדולים. ראוה חכמים ואמרו מה זכות היה בידך ואמרה מעולם לא ראו קורות ביתי שער ראשי. מעולם לא נפגע אדם בירושלים. ולא ניזוק אדם ולא נכשל במקדש מעולם. לא הפילה אשה מריח בשר הקודש מעולם. ולא פיגלו הכהנים בקדשים מעולם. וכשהיו מרבים לאכול בשר הקדשים היו שותים את מי השילוח ומתעכל במיעיהן כדרך שהמזון מתעכל.

Diez milagros se hicieron a nuestros padres en el Templo: jamás se vio una mosca en la casa de los degüellos; y jamás le ocurrió una polución al sumo sacerdote en el Día de la Expiación, salvo a Rabí Yishmael ben Kamjit, que salió a conversar con un gobernador y le salpicó saliva de su boca sobre sus vestidos; entró su hermano y ofició como sumo sacerdote en su lugar, y su madre vio ese mismo día a dos hijos sumos sacerdotes. La vieron los Sabios y le dijeron: «¿Qué mérito tenías?». Y ella dijo: «Jamás vieron las vigas de mi casa el cabello de mi cabeza». Jamás sufrió daño alguien en Jerusalén; ni fue dañado nadie ni tropezó en el Templo jamás. Jamás abortó mujer por el olor de la carne sagrada. Y los sacerdotes jamás hicieron «pigul» con las ofrendas sagradas. Y cuando comían mucha carne de las ofrendas sagradas, bebían las aguas de Siloé y se digería en sus entrañas como se digiere el alimento [común].^✦

מעולם לא נמצא פסול בעומר ובשתי הלחם ולחם הפנים.

Jamás se halló defecto en el ómer, ni en los dos panes, ni en el pan de la presencia.^✦

כלי חרס שנשבר במקומו נבלעין שבריו. ולא נצחה הרוח בעמוד עשן ובזמן שעמוד עשן יוצא ממזבח העולה היה מתמר ועולה כמקל עד שמגיע לרקיע. ובזמן שעמוד הקטורת יוצא ממזבח הזהב היה נכנס כדרכו לבית קדשי קדשים.

La vasija de barro que se rompía en su lugar, sus fragmentos eran absorbidos. Y el viento no prevalecía sobre la columna de humo: cuando la columna de humo salía del altar del holocausto, se alzaba y subía como un bastón hasta llegar al firmamento; y cuando la columna del incienso salía del altar de oro, entraba como era su costumbre en el Santo de los Santos.

עומדין צפופין ומשתחוין רווחים. בזמן שישראל עולין להשתחוות לאביהן שבשמים כשהן יושבין יושבין דחוקים ואין כל בריה יכולה להושיט אצבעו ביניהם וכשהם משתחוים משתחוים רווחים. נס גדול מכולם אפילו מאה בני אדם נכפפים בבת אחת אין חזן הכנסת מכריז ואומר פנו מקום לאחיכם. נסים נעשו בעזרה שאפילו כל ישראל נכנסים בעזרה עזרה מחזיקתן. נס גדול מכולן כשישראל עומדים בתפלה דחוקים ואין כל בריה יכול להושיט אצבעו ביניהם וכשהן משתחוין נעשה ריוח ביניהם כמלא קומת אדם:

Estaban de pie apretados y se postraban con holgura. Cuando Israel subía a postrarse ante su Padre que está en los cielos, mientras estaban de pie estaban apretados y ninguna criatura podía meter su dedo entre ellos, pero cuando se postraban, se postraban con holgura. El milagro mayor de todos: aunque cien personas se inclinaran a la vez, el ministro de la sinagoga no tenía que proclamar y decir: «Hagan lugar a su hermano». Se hicieron milagros en el atrio: aunque todo Israel entrara en el atrio, el atrio los contenía. El milagro mayor de todos: cuando Israel está de pie en oración, apretados, y ninguna criatura puede meter su dedo entre ellos; y cuando se postran, se produce entre ellos un espacio de la altura de un hombre.^✦

רשב"ג אומר עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגוים וכל הממלכות שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה' [לירושלים] (ירמיה ג' י"ז). ולהלן הוא אומר יקוו המים [מתחת השמים] (בראשית א' ט') מה קווי האמור להלן לכנס כל מימי בראשית למקום אחד אף קווי האמור כאן לקבץ כל הגוים והממלכות לתוכה שנאמר ונקוו אליה כל הגוים:

Rabán Shimón ben Gamliel dice: Jerusalén está destinada a que se congreguen en ella todas las naciones y todos los reinos, como está dicho: «Y se congregarán a ella todas las naciones, para el nombre del Eterno, [en Jerusalén]» (Jer 3:17). Y más adelante dice: «Que se junten las aguas [de debajo de los cielos]» (Gn 1:9). Así como «juntarse», dicho allí, es para reunir todas las aguas de la creación en un solo lugar, así «juntarse», dicho aquí, es para congregar en ella a todas las naciones y reinos, como está dicho: «Y se congregarán a ella todas las naciones».^✦