Parágrafos 141–150

מאי ניהו עשרה מאמרות, ראשון כתר עליון ברוך ומבורך שמו ועמו, ומי עמו, ישראל, דכתיב (תהלים ק' ג) דעו כי ה' הוא אלהים הוא עשני ולא אנחנו עמו, ולאל"ף אנחנו, להכיר ולידע אחד האחדים המיוחד בכל שמותיו:

¿Qué son los diez dichos? El primero: la Corona suprema; bendito y alabado sea su nombre y su pueblo. ¿Y quién es su pueblo? Israel, pues está escrito: «Sepan que el Eterno es Dios; Él nos hizo, y no nosotros, su pueblo» [Sal 100:3]; [léase:] «y de la álef somos»: para reconocer y conocer al Uno de los unos, unificado en todos sus nombres.^✦

שניה, חכמה, דכתיב (משלי ח' כב) ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז, ואין ראשית אלא חכמה דכתיב (תהלים קי"א י) ראשית חכמה יראת ה':

El segundo: la Sabiduría (Jojmá), pues está escrito: «El Eterno me adquirió como principio de su camino, antes de sus obras, desde entonces» [Pr 8:22]; y no hay principio sino la sabiduría, pues está escrito: «El principio de la sabiduría es el temor del Eterno» [Sal 111:10].

שלישי, מחצב התורה, אוצר החכמה, מחצבה רוח אלהים, מלמד שחצב הקב"ה כל אותיות התורה וחקקו ברוח, ועשה בו צורותיו, והיינו דכתיב (ש"א ב' ב) ואין צור כאלהינו, ואין צייר כאלהינו:

El tercero: la cantera de la Torá, el tesoro de la sabiduría, la cantera del espíritu de Dios. Enseña que el Santo, bendito sea, talló todas las letras de la Torá, las grabó con el espíritu e hizo en él sus formas; y esto es lo que está escrito: «No hay roca (tsur) como nuestro Dios» [1 S 2:2]: no hay artífice (tsayar) como nuestro Dios.^✦

שלישי הוי רביעי מאי, רביעי הם צדקת ה' וזכיותיו וחסדיו עם כל העולם, והיינו ימינו של הקב"ה:

Si [ésta es] la tercera, ¿qué es la cuarta? La cuarta es la justicia del Eterno, sus méritos y sus bondades con todo el mundo; y ésta es la diestra del Santo, bendito sea.

חמישי מאי, חמישי אשו הגדולה של הקב"ה שנאמר (דברים י"ח ט"ז) ואת האש הגדולה הזאת לא אראה עוד ולא אמות, והיא שמאלו של הקב"ה, ומאי ניהו הם חיות הקודש והשרפים הקדושים מימינם ומשמאלם, הם הנעימים הגבוהים עד למעלה דכתיב (קהלת ה' ז) וגבוהים עליהם, ועוד (יחזקאל א, יח) וגביהן וגובה להם ויראה להם וגבותיו מלאת עינים סביב לארבעתן, וסביביו מלאכים, גם סביבותיהם משתחוים לפניהם וכורעים ואומרים ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים:

¿Qué es el quinto? El quinto es el gran fuego del Santo, bendito sea, como se dice: «Y este gran fuego no lo veré más, para que no muera» [Dt 18:16]; y es la izquierda del Santo, bendito sea. ¿Y qué son? Son las santas jayot y los santos serafines, a su derecha y a su izquierda; ellos son los amables, los elevados hasta lo alto, pues está escrito: «y [otros más] altos sobre ellos» [Ec 5:7]; y además: «Y sus llantas eran altas y temibles, y sus llantas estaban llenas de ojos alrededor de las cuatro» [Ez 1:18]. Y en derredor de él hay ángeles; también los que están en derredor de ellos se postran ante ellos, se inclinan y dicen: «¡El Eterno es Dios! ¡El Eterno es Dios!».^✦

ששי, כסא הכבוד המעוטר המוכלל המהולל המאושר, הוא בית העולם הבא, ומקומו בחכמה דכתיב (בראשית א' ג) ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור:

El sexto: el Trono de gloria, coronado, perfecto, alabado y bienaventurado; es la casa del mundo venidero, y su lugar está en la sabiduría, pues está escrito: «Y dijo Dios: Haya luz, y hubo luz» [Gn 1:3].

ואמר ר' יוחנן שני אורים גדולים היו שנאמר (שם) ויהי אור, ועל שניהם נאמר כי טוב. ולקח הקב"ה האחד וגנזו לצדיקים לעתיד לבא והיינו דכתיב (תהלים ל"א כ)ז מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחוסים בך גו', מלמד שאור הראשון אין כל בריה יכולה להסתכל בו שנאמר (בראשית א' ד) וירא אלהים את האור כי טוב, וכתיב (שם כ"א) וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, ראה הקב"ה את כל אשר עשה וראה טוב מזהיר בהיר ולוקח מאותו הטוב וכלל בו, שלשים ושתים נתיבות החכמה ונתנו לעוה"ז והיינו דכתיב (משלי ד' ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, הוי אומר זו אוצרה של תורה שבעל פה, ואמר הקב"ה אם ישמרו זאת המדה בעוה"ז שזאת המדה נחשבת בכלל העוה"ז, והיא תורה שבע"פ, יזכו לחיי העוה"ב שהוא הטוב הגנוז לצדיקים, ומאי ניהו, עוזו של הקב"ה, דכתיב (חבקוק ג' ד) ונוגה כאור תהיה, עתיד הנוגה שנלקח מן האור הראשון להיות כאור, אם יקיימו בנים התורה והמצוה אשר כתבתי להורותם (שמות כ"ד י"ב) דכתיב ומשלי א' שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך:

Y dijo Rabí Yojanán: Hubo dos grandes luces, como se dice: «y hubo luz» [ibíd.], y sobre ambas se dijo «que era buena». Y el Santo, bendito sea, tomó una y la guardó para los justos en el porvenir; y esto es lo que está escrito: «¡Cuán grande es tu bien, que has guardado para los que te temen, que has obrado para los que se refugian en ti…!» [Sal 31:20]. Enseña que la primera luz, ninguna criatura puede contemplarla, como se dice: «Y vio Dios la luz, que era buena» [Gn 1:4]; y está escrito: «Y vio Dios todo lo que había hecho, y he aquí que era muy bueno» [Gn 1:31]. Vio el Santo, bendito sea, todo lo que había hecho, y vio un bien resplandeciente y brillante (bahir); y tomó de aquel bien e incluyó en él los treinta y dos senderos de la sabiduría, y lo dio a este mundo; y esto es lo que está escrito: «Porque buena enseñanza (lékaj) les he dado; no abandonen mi Torá» [Pr 4:2]. Di, pues: éste es el tesoro de la Torá oral. Y dijo el Santo, bendito sea: Si guardan este atributo en este mundo —pues este atributo se cuenta dentro de este mundo, y es la Torá oral—, merecerán la vida del mundo venidero, que es el bien guardado para los justos. ¿Y qué es? La fuerza del Santo, bendito sea, pues está escrito: «Y el resplandor será como la luz» [Hab 3:4]: el resplandor que fue tomado de la primera luz ha de llegar a ser como la luz, si los hijos cumplen la Torá y el precepto «que he escrito para enseñarles» [Ex 24:12], como está escrito: «Escucha, hijo mío, la instrucción de tu padre, y no abandones la Torá de tu madre» [Pr 1:8].^✦

וכתיב (חבקוק שם) קרנים מידו לו ושם חביון עוזו, מאי חביון עוזו, אלא אותו האור שגנז והחביא שנאמר (תהלים ל"א ב) אשר צפנת ליראיך, וזה שנשאר לנו (שם) פעלת לחוסים בך, אותם שחוסים בצלך בעוה"ז ושומרים תורתך ומקיימים מצותיך ומקדשים שמך הגדול ומיחדים בסתר ובגלוי שנאמר (שם) נגד בני אדם:

Y está escrito: «Rayos [salen] de su mano, y allí está el escondite de su fuerza» [Hab 3:4]. ¿Qué es «el escondite de su fuerza»? Sino aquella luz que guardó y escondió, como se dice: «que has guardado para los que te temen» [Sal 31:20]; y lo que nos quedó [es]: «que has obrado para los que se refugian en ti» [ibíd.]: los que se refugian a tu sombra en este mundo, guardan tu Torá, cumplen tus preceptos, santifican tu gran Nombre y [lo] unifican en secreto y en público, como se dice: «frente a los hijos de los hombres» [ibíd.].

אמר רבי רחומאי מלמד שהיא אורה לישראל ותורה אורה דכתיב (משלי ו' ג) כי נר מצוה ותורה אור, ואמרינן נר זו מצוה ואורה זו תורה שבעל פה, ואור זו תורה שבכתב אלא מתוך שכבר מתקיים האור קרי ליה אור, משל למה"ד לחדר צנוע בסופו של הבית אע"פ שיום הוא ואור גדול בעולם אין אדם רואה באותו החדר אלא אם כן הכניס בו נר, כך תורה שבעל פה אע"פ שהוא אור צריכה היא לתורה שבכתב לפרק קושיותיה ולבאר סודותיה. נא:

Dijo Rabí Rejumai: Enseña que ella es luz para Israel, y la Torá es luz, pues está escrito: «Porque el precepto es lámpara, y la Torá es luz» [Pr 6:23]. Y decimos: «lámpara», éste es el precepto; y «luz» (orá), ésta es la Torá oral; y «luz» (or), ésta es la Torá escrita. Sino que, puesto que la luz ya subsiste, la llama «luz». Una parábola: ¿a qué se asemeja esto? A una cámara recóndita al fondo de la casa: aunque sea de día y haya gran luz en el mundo, nadie ve en esa cámara a menos que introduzca en ella una lámpara. Así la Torá oral: aunque es luz, necesita de la Torá escrita para resolver sus dificultades y explicar sus secretos.^✦

אמר רבי רחומאי מאי דכתיב (משלי ו' כ"ג) ודרך חיים תוכחות מוסר, מלמד שכל הרגיל במעשה בראשית ובמעשי מרכבה אי אפשר שלא יכשל שנאמר (ישעי' ג' ו) והמכשלה הזאת תחת ידך. דברים שאין אדם יכול לעמוד בהן אלא אם כן נכשל בהן והתורה אומרת תוכחת מוסר, אבל באמת זוכה לדרך חיים, לפיכך מי שרוצה לזכות בדרך חיים יסבול תוכחות מוסר:

Dijo Rabí Rejumai: ¿Qué es lo que está escrito: «Y camino de vida son las reprensiones de la instrucción» [Pr 6:23]? Enseña que todo el que se dedica asiduamente a la Obra de la Creación y a las Obras de la Carroza no puede dejar de tropezar, como se dice: «y este tropiezo esté bajo tu mano» [Is 3:6]: cosas en las que el hombre no puede mantenerse firme a menos que tropiece en ellas. Y la Torá dice «reprensiones de la instrucción», pero en verdad alcanza el camino de la vida. Por eso, quien quiere merecer el camino de la vida, soporte las reprensiones de la instrucción.^✦