Zóhar, Prólogo (Hakdamat ha-Zóhar) · Sección 6

בראשית רב המנונא סבא אמר, אשכחן אתוון בהפוכא, בית בקדמיתא ולבתר ב', היינו בראשית ברא, לבתר א' בקדמיתא ולבתר א', היינו אלהים את. אלא כד בעא קב"ה למעבד עלמא כל אתוון הוו סתימין, ותרין אלפין שנין עד דלא ברא עלמא, הוה מסתכל קב"ה ואשתעשע בהו.

Bereshit. Rav Hamnuná el Anciano dijo: Hallamos letras en orden invertido: Bet al principio y luego Bet, esto es «bereshit bara»; luego Alef al principio y luego Alef, esto es «Elohim et». Sino que cuando el Santo, bendito sea, quiso hacer el mundo, todas las letras estaban ocultas, y dos mil años antes de crear el mundo, el Santo, bendito sea, las contemplaba y se deleitaba con ellas.

כד בעא למברי עלמא, אתו כל אתוון קמיה מסופא ארישייהו. שריאת את ת למיעל ברישא, אמרה, רבון עלמין: ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא חותמא דגושפנקא דילך, אמת, ואת אתקריאת אמת, יאות למלכא למשרי באות אמת, ולמברי בי עלמא. אמר לה קב"ה יאות אנת וזכאה אנת, אלא לית אנת כדאי למברי בך עלמא. הואיל ואנת זמינא למהוי רשים על מצחין דגוברין מהימנין, דקיימו אורייתא מא' ועד ת', וברשימו דילך ימותון. ועוד, דאנת חותמא דמות, הואיל ואנת כך, לית אנת כדאי למברי בך עלמא. מיד נפקת.

Cuando quiso crear el mundo, vinieron todas las letras ante él, de la última a la primera. Comenzó la letra Tav a entrar primero y dijo: Señor de los mundos, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues yo soy el sello de tu anillo de sellar, emet (verdad), y tú te llamas verdad; conviene que el Rey comience con la letra de verdad y cree conmigo el mundo. Le dijo el Santo, bendito sea: Eres digna y buena, pero no eres apta para que se cree el mundo contigo. Porque estás destinada a ser señal sobre las frentes de hombres fieles que cumplieron la Torá de Alef a Tav, y por tu marca morirán. Y además, tú eres sello de muerte (mavet). Siendo así, no eres apta para que se cree contigo el mundo. De inmediato salió.

עאלת את ש קמיה, אמרה קמיה: רבון עלמין, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי אתקרי שמך שד"י, ויאות למברי עלמא בשמא קדישא. אמר לה: יאות אנת וטב אנת וקשוט אנת, אבל הואיל ואתוון דזיופא נטלין לך למהוי עמהון לא בעינא למברי בך עלמא, דבגין דלא יתקיים שקרא אלא אי יטלון לך ק ר.

Entró la letra Shin ante él y dijo ante él: Señor de los mundos, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues conmigo se llama tu nombre Shaday, y conviene crear el mundo con el nombre santo. Le dijo: Eres digna, y buena, y verdadera, pero dado que las letras de la falsedad te toman para estar con ellas, no quiero crear el mundo contigo, pues la falsedad no subsiste a menos que te tomen a ti junto con Kuf y Resh.^✦

מכאן, מאן דבעי למימר שקרא יטול יסודא דקשוט בקדמיתא, ולבתר יוקים ליה שקרא, דהא את ש את קשוט איהו, את קשוט דאבהתן דאתייחדו בה. ק ר אתוון דאתחזיאו על סטרא בישא אינון, ובגין לאתקיימא נטלי את ש בגווייהו הוי קשר. כיון דחמאת הכי נפקת מקמיה.

De aquí: quien quiera decir falsedad toma primero el fundamento de la verdad y luego sostiene la falsedad, pues la letra Shin es letra de verdad, letra de verdad de los patriarcas, que se unificaron en ella. Kuf y Resh son letras que se ven del lado malo, y para subsistir toman la letra Shin en medio de ellas: Kuf-Shin-Resh, atadura (kesher). Cuando vio esto, salió de ante él.^✦

עאלת את צ אמרה קמיה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא, בי חתימין צדיקים, ואנת, דאתקריאת צדיק, בי רשים, דכתיב כי צדיק ה' צדקות אהב, ובי יאות למברי עלמא. אמר לה: צדי, צדי אנת, וצדיק אנת, אבל אנת צריך למהוי טמירא, לית אנת צריך לאתגליא כל כך, בגין דלא למיהב פתחון פה לעלמא. מ"ט, ציור איהי, אתיא י דשמא דברית קדישא ורכיב עלה ואתאחד בהדה. ורזא דא, כד ברא קב"ה לאדם הראשון דו פרצופין בראו. ובג"כ אנפוי דיו"ד מהדר לאחורא כגוונא דא ציור, ולא אתהדרו אנפין באנפין כגוונא דא ציור, אסתכל לעילא כגוונא דא ציור אסתכלת לתתא כגוונא דא ציור אמר לה קב"ה: תו, דאנא זמין לנסרא לך, ולמעבד לך אפין באפין, אבל באתרא אחרא תסתלק. נפקת מקמיה ואזלת.

Entró la letra Tsadi y dijo ante él: Señor del mundo, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues conmigo están sellados los justos, y tú, que te llamas justo, estás señalado conmigo, como está escrito: «Pues justo es el Eterno, ama la justicia» [Sal 11:7], y conviene crear el mundo conmigo. Le dijo: Tsadi, tsadi eres, y justa eres, pero necesitas estar oculta; no necesitas revelarte tanto, para no dar apertura de boca al mundo. ¿Por qué razón? Es una figura: viene la Yod del nombre de la alianza santa y la monta y se une con ella. Y este es el secreto: cuando el Santo, bendito sea, creó a Adán el primero, los creó con dos rostros. Y por eso el rostro de la Yod se vuelve hacia atrás de este modo [figura], y los rostros no se volvieron cara a cara de este modo [figura]; mira hacia arriba de este modo [figura]; mira hacia abajo de este modo [figura]. Le dijo el Santo, bendito sea: Además, yo estoy dispuesto a serrarte y a hacer para ti rostros cara a cara, pero en otro lugar ascenderás. Salió de ante él y se fue.^✦

עאלת את פ, אמרה קמיה: רבון עלמין, ניחא קמך למברי בי עלמא, דהא פורקנא דאנת זמין למעבד בעלמא, בי רשים, ודא הוא פדות, ובי יאות למברי עלמא. אמר לה: יאות אנת, אבל בך אתרשים פשע בטמירו, כגוונא דחיויא דמחי, ואעיל רישיה בין גופיה, הכי, מאן דחב, כפיף רישיה ואפיק ידוי. וכן ע עון, אע"ג דאמרה, דאית בי ענוה, אמר לה קב"ה לא אברי בך עלמא. נפקת מקמיה.

Entró la letra Pe y dijo ante él: Señor de los mundos, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues la redención que has de hacer en el mundo está señalada en mí, y esa es «pedut» (rescate), y conviene crear el mundo conmigo. Le dijo: Eres digna, pero en ti está señalada la transgresión (pesha) en lo oculto, como la serpiente que muerde y mete su cabeza entre su cuerpo; así, quien peca inclina su cabeza y extiende sus manos. Y así también Ayin, «avón» (iniquidad): aunque dijo: hay en mí humildad (anavá), el Santo, bendito sea, le dijo: No crearé el mundo contigo. Salió de ante él.^✦

עאלת את ס, אמרה קמיה: רבון [3a] עלמין, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאית בי סמיכא לנפלין, דכתיב סומך ה' לכל הנופלים. אמר לה: על דא אנת צריך לאתרך, ולא תזוז מניה, אי את נפיק מאתרך, מה תהא עלייהו דאינון נפילין, הואיל ואינון סמיכין עלך. מיד נפקת מקמיה.

Entró la letra Sámej y dijo ante él: Señor [3a] de los mundos, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues hay en mí apoyo para los que caen, como está escrito: «El Eterno sostiene a todos los que caen» [Sal 145:14]. Le dijo: Por eso necesitas permanecer en tu lugar y no te muevas de él; si sales de tu lugar, ¿qué será de esos que caen, puesto que están apoyados en ti? De inmediato salió de ante él.

עאלת את נ, אמרה קמיה רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי כתיב נורא תהלות, ותהלה דצדיקים נאוה תהלה. אמר לה: נו"ן, תוב לאתרך דהא בגינך תבת סמ"ך לאתרה, והוי סמיך עלה. מיד תבת לאתרה ונפקת מקמיה.

Entró la letra Nun y dijo ante él: Señor del mundo, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues en mí está escrito «temible en alabanzas» [Ex 15:11], y «de los justos es hermosa la alabanza» [cf. Sal 33:1]. Le dijo: Nun, vuelve a tu lugar, pues por ti volvió Sámej a su lugar y está apoyada en ella. De inmediato volvió a su lugar y salió de ante él.

עאלת את מ אמרה קמיה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי אתקריאת מלך. אמר לה: הכי הוא ודאי, אבל לא אברי בך עלמא, בגין דעלמא אצטריך למלך, תוב לאתרך, אנת ו ל ו ך, דהא לא יאות לעלמא למיקם בלא מלך.

Entró la letra Mem y dijo ante él: Señor del mundo, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues conmigo te llamas Rey (melej). Le dijo: Así es ciertamente, pero no crearé el mundo contigo, porque el mundo necesita un rey; vuelve a tu lugar, tú, ו ל ו ך, pues no conviene que el mundo permanezca sin rey.^✦

בההיא שעתא, נחתא מן קדמוהי את כ מעל כורסיה יקריה, אזדעזעת ואמרה קמיה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא כבודך. וכד נחתת כ מעל כורסיה יקריה, אזדעזעו מאתן אלף עלמין ואזדעזע כרסייא, וכלהו עלמין אזדעזעו למנפל. אמר לה קב"ה: כ"ף, כ"ף, מה את עביד הכא, דלא אברי בך עלמא, תוב לאתרך, דהא בך כליה, כלה ונחרצה אשתמע, תוב לכרסייך והוי תמן. בההיא שעתא נפקת מקמיה ותבת לדוכתה.

En ese momento descendió de ante él la letra Kaf de sobre su trono de gloria; se estremeció y dijo ante él: Señor del mundo, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues yo soy tu gloria (kavod). Y cuando Kaf descendió de sobre su trono de gloria, se estremecieron doscientos mil mundos, y se estremeció el trono, y todos los mundos se estremecieron para caer. Le dijo el Santo, bendito sea: Kaf, Kaf, ¿qué haces aquí? No crearé el mundo contigo; vuelve a tu lugar, pues en ti están «consumación» (kalá), «consumación y decisión se oyó»; vuelve a tu trono y estáte allí. En ese momento salió de ante él y volvió a su lugar.^✦

עאלת את י, אמרה קמיה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא שירותא דשמא קדישא, ויאות לך למברי בי עלמא. אמר לה: די לך דאנת חקיק בי, ואנת רשים בי, וכל רעותא דילי בך, סליק, לית אנת יאות לאתעקרא מן שמי.

Entró la letra Yod y dijo ante él: Señor del mundo, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues yo soy el comienzo del nombre santo, y conviene que crees conmigo el mundo. Le dijo: Te basta con que estés grabada en mí y estés señalada en mí, y toda mi voluntad asciende en ti; no conviene que seas arrancada de mi nombre.

עאלת את ט אמרה קמיה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנת, בי אתקריאת טוב וישר. אמר לה: לא אברי בך עלמא, דהא טובך סתים בגווך וצפון בגווך, הה"ד מה רב טובך אשר צפנת ליראך, הואיל וגניז בגווך, לית ביה חולקא לעלמא דא, דאנא בעי למברי, אלא בעלמא דאתי. ותו, דעל דטובך גניז בגווך, יטבעון תרעי דהיכלא. הה"ד טבעו בארץ שעריה. ותו ד ח לקבלך, וכד תתחברון כחדא, הא ח"ט, ועל דא אתוון אלין לא רשימין בשבטין קדישין, מיד נפקת מקמיה.

Entró la letra Tet y dijo ante él: Señor del mundo, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues conmigo eres llamado bueno (tov) y recto. Le dijo: No crearé el mundo contigo, pues tu bien está oculto dentro de ti y guardado dentro de ti, esto es lo que está escrito: «¡Cuán grande es tu bien, que has guardado para los que te temen!» [Sal 31:20]. Puesto que está guardado en ti, no hay en él parte para este mundo, que quiero crear, sino en el mundo venidero. Además, por cuanto tu bien está guardado dentro de ti, se hundirán las puertas del Palacio. Esto es lo que está escrito: «Se hundieron en la tierra sus puertas» [Lm 2:9]. Y además, Jet está frente a ti, y cuando se unan, he aquí «jet» (pecado); y por eso estas letras no están señaladas en las tribus santas. De inmediato salió de ante él.^✦

עאלת את ז, אמרה ליה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי נטרין בניך שבת, דכתיב זכור את יום השבת לקדשו. אמר לה: לא אברי בך עלמא, דאנת אית בך קרבא, וחרבא דשננא, ורומחא דקרבא, כגוונא דנון, מיד נפקת מקמיה.

Entró la letra Zayin y le dijo: Señor del mundo, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues conmigo guardan tus hijos el Shabat, como está escrito: «Recuerda el día del Shabat para santificarlo» [Ex 20:8]. Le dijo: No crearé el mundo contigo, pues hay en ti guerra, y espada afilada, y lanza de combate, a semejanza de Nun. De inmediato salió de ante él.^✦

עאלת את ו אמרה קמיה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דאנא את משמך. אמר לה: ואו, אנת ו ה, די לכון דאתון אתוון דשמי, דאתון ברזא דשמי, וחקיקין וגליפין בשמי, ולא אברי בכו עלמא.

Entró la letra Vav y dijo ante él: Señor del mundo, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues yo soy letra de tu nombre. Le dijo: Vav, tú y He, les basta con ser letras de mi nombre, estar en el secreto de mi nombre, y estar grabadas y esculpidas en mi nombre; y no crearé el mundo con ustedes.

עאלת את ד ואת ג, אמרו אוף הכי. אמר אוף לון, די לכון למהוי דא עם דא, דהא מסכנין לא יתבטלון מן עלמא, וצריכין לגמול עמהון טיבו. דל"ת איהו מסכנא, גימ"ל גמול לה טיבו, לא תתפרשון דא מן דא ודי לכון למיזן דא לדין.

Entraron la letra Dálet y la letra Guímel, y dijeron lo mismo. Les dijo también a ellas: Les basta con estar la una con la otra, pues los pobres no dejarán de existir en el mundo, y es necesario hacerles bien. Dálet es pobre (dal); Guímel, «gomel» (haz): hazle bien. No se separen la una de la otra, y les basta con que una sustente a la otra.^✦

עאלת את ב אמרה ליה: רבון עלמא, ניחא קמך למברי בי עלמא, דבי מברכאן לך לעילא ותתא. אמר לה קב"ה: הא ודאי בך אברי עלמא, ואת תהא שירותא למברי עלמא.

Entró la letra Bet y le dijo: Señor del mundo, que sea de tu agrado crear el mundo conmigo, pues conmigo te bendicen arriba y abajo. Le dijo el Santo, bendito sea: He aquí que ciertamente contigo crearé el mundo, y tú serás el comienzo de la creación del mundo.

קיימא את א לא עאלת. אמר לה קב"ה: אל"ף, אל"ף, למה לית אנת עאלת קמאי כשאר כל אתוון. אמרה קמיה: רבון עלמא, בגין דחמינא כל אתוון נפקו מן קמך בלא תועלתא, מה אנא אעביד תמן. ותו, דהא [3b] יהיבתא לאת בי"ת נבזבזא רברבא דא, ולא יאות למלכא עלאה, לאעברא נבזבזא דיהב לעבדו ולמיהב לאחרא. אמר לה קב"ה: אל"ף אל"ף, אע"ג דאת בי"ת בה אברי עלמא, את תהא ריש לכל אתוון, לית בי יחודא אלא בך. בך ישרון כל חושבנין, וכל עובדי דעלמא, וכל יחודא, לא הוי אלא באת אל"ף.

Quedó la letra Alef y no entró. Le dijo el Santo, bendito sea: Alef, Alef, ¿por qué no entras ante mí como las demás letras? Le dijo: Señor del mundo, porque vi que todas las letras salieron de ante ti sin provecho; ¿qué haré yo allí? Y además, [3b] diste a la letra Bet este gran don, y no conviene que el Rey superior retire el don que dio a su siervo para dárselo a otro. Le dijo el Santo, bendito sea: Alef, Alef, aunque la letra Bet sea con la que creo el mundo, tú serás la cabeza de todas las letras; no hay en mí unidad sino en ti. En ti empezarán todas las cuentas y todas las obras del mundo, y toda unificación no será sino con la letra Alef.

ועבד קב"ה אתוון עלאין רברבן ואתוון תתאין זעירין, ובגין כך בי"ת בי"ת, בראשית ברא. אל"ף אל"ף, אלהים את. אתוון מלעילא ואתוון מתתא, וכלהו כחדא הוו, מעלמא עלאה ומעלמא תתאה.

E hizo el Santo, bendito sea, letras superiores grandes y letras inferiores pequeñas; y por eso Bet, Bet: «bereshit bara»; Alef, Alef: «Elohim et». Letras de arriba y letras de abajo, y todas juntas fueron, del mundo superior y del mundo inferior.