Zóhar, Prólogo (Hakdamat ha-Zóhar) · Sección 26

פקודא שתיתאה, לאתעסקא בפריה ורביה. דכל מאן דאתעסק בפריה ורביה, גרים לההוא נהר למהוי נביע תדיר, ולא יפסקון מימוי, וימא אתמליא בכל סטרין, ונשמתין חדתין מתחדשן ונפקין מההוא אילנא, וחילין סגיאין אתרביאו לעילא בהדי אינון נשמתין. הה"ד ישרצו המים שרץ נפש חיה, דא ברית קיימא קדישא, נהר דנגיד ונפיק, ומיא דיליה אתרביאו, ורחשין רחשא ורבויא דנשמתין לההיא חיה.

El sexto precepto: ocuparse de ser fecundos y multiplicarse. Pues todo el que se ocupa de ser fecundo y multiplicarse hace que aquel río brote continuamente y que sus aguas no cesen, y que el mar se llene por todos los lados; y almas nuevas se renuevan y salen de aquel árbol, y muchas huestes se crían arriba junto con esas almas. Esto es lo que está escrito: «Pululen las aguas con seres vivientes»: este es el pacto santo y permanente, el río que fluye y sale, y sus aguas crecen y pululan con el movimiento y la multiplicación de las almas para aquel ser viviente.^✦

ובאינון נשמתין דעאלין בההיא חיה, נפקי כמה עופי דפרחן וטאסן כל עלמא, וכד נשמתא נפקא להאי עלמא, ההוא עופא, דפרח ונפק בהדי האי נשמתא מההוא אילנא, נפק עמיה. כמה נפקן בכל נשמתא ונשמתא, תרין: חד מימינא וחד משמאלא. אי זכי אינון נטרין ליה, דכתיב כי מלאכיו יצוה לך. ואי לא, אינון מקטרגי עליה. אמר רבי פינחס, [13a] תלתא אינון דקיימי אפוטרופסין עליה דב"נ כד זכי. דכתיב אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו: אם יש עליו מלאך, הא חד. מליץ, תרי. אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו. הא תלת.

Y con esas almas que entran en aquel ser viviente, salen muchas aves que vuelan y recorren el mundo; y cuando el alma sale a este mundo, aquella ave que voló y salió junto con esta alma de aquel árbol sale con ella. Cuántas salen con cada alma y alma: dos, una de la derecha y una de la izquierda. Si [el hombre] merece, ellas lo guardan, como está escrito: «pues a sus ángeles mandará acerca de ti» [Sal 91:11]. Y si no, lo acusan. Dijo Rabí Pinjás: [13a] «Son tres los que están como tutores sobre el hombre cuando merece, pues está escrito: «Si hay sobre él un ángel intercesor, uno entre mil, para mostrar al hombre su rectitud» [Job 33:23]. «Si hay sobre él un ángel»: he aquí uno; «intercesor» [en plural]: dos; «uno entre mil, para mostrar al hombre su rectitud»: he aquí tres.

א"ר שמעון, חמש, דכתיב יתיר ויחננו ויאמר, ויחננו חד, ויאמר תרין. א"ל לאו הכי, אלא ויחננו, דא קב"ה בלחודוי, דהא לית רשו לאחרא אלא ליה. אמר ליה שפיר קא אמרת.

Dijo Rabí Shimón: «Cinco, pues está escrito de más: «y tendrá piedad de él y dirá» [Job 33:24]: «y tendrá piedad de él», uno; «y dirá», dos». Le dijo: «No es así, sino que «y tendrá piedad de él» es el Santo, bendito sea, solo, pues no hay autoridad para otro sino para Él». Le dijo: «Bien has dicho».

ומאן דאתמנע מפריה ורביה, כביכול, אזעיר דיוקנא דכליל כל דיוקנין, וגרים לההוא נהר דלא נגדין מימוי, ופגים קיימא קדישא בכל סטרין. ועליה כתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. בי ודאי, דא לגופא. ונשמתיה לא עייל לפרגודא כלל, ואטריד מההוא עלמא.

Y quien se abstiene de ser fecundo y multiplicarse, por así decir, disminuye la imagen que incluye todas las imágenes, y hace que aquel río no fluya sus aguas, y daña el pacto santo por todos los lados. Y sobre él está escrito: «Y saldrán y verán los cadáveres de los hombres que se rebelaron contra mí» [Is 66:24]. «Contra mí», ciertamente: esto [se refiere] al cuerpo. Y su alma no entra en absoluto tras el velo, y es expulsada de aquel mundo.