Sifrá di-Tzeniutá · Sección 1

מאן צניעותא דספרא. אמר רבי שמעון, חמשה פרקין אינון דכלילן בהיכל רב, ומליין כל ארעא. אמר ר' יהודה, אי כלילן, הני מכלהו עדיפי. אמר ר' שמעון, הכי הוא, למאן דעאל ונפק, ולמאן דלא עאל ונפק לאו הכי.

¿Qué es «el Libro del Recato»? Dijo Rabí Shimón: Son cinco capítulos incluidos en un gran palacio, y llenan toda la tierra. Dijo Rabí Yehudá: Si están incluidos, estos son preferibles a todos. Dijo Rabí Shimón: Así es, para quien entra y sale; para quien no entra y sale, no es así.^✦

מתלא, לבר נש דהוה דיוריה ביני טורין, ולא ידע בדיורי מתא. זרע חטין, ואכיל חטי בגופייהו. יומא חד עאל למתא. אקריבו ליה נהמא טבא. אמר ההוא בר נש, דנא למה. אמרו, נהמא הוא למיכל. אכל וטעם לחדא לחכיה. אמר, וממה אתעביד דא. אמרו מחטין. לבתר אקריבו ליה גריצין דלישין במשחא. טעם מנייהו, אמר ואלין ממה אתעבידו. אמרו מחטין. לבתר אקריבו ליה טריקי מלכין, דלישין בדובשא ומשחא. אמר ואלין ממה אתעבידו. אמרו מחטין. אמר ודאי אנא מארי דכל אלין, דאנא אכיל עקרא דכל אלין דאיהו חטה. בגין [176b] ההוא דעתא מעדוני עלמא לא ידע ואתאבידו מניה. כך, מאן דנקיט כללא, ולא ידע בכלהו עדונין דמהניין, דנפקין מההוא כללא.

Una parábola: de un hombre cuya morada estaba entre montañas y no conocía las costumbres de la ciudad. Sembraba trigo y comía los granos de trigo tal cual. Un día entró en la ciudad. Le ofrecieron buen pan. Dijo aquel hombre: ¿Esto para qué es? Le dijeron: Es pan para comer. Comió y le supo muy dulce al paladar. Dijo: ¿Y de qué se hace esto? Dijeron: De trigo. Después le ofrecieron tortas amasadas con aceite. Probó de ellas y dijo: ¿Y estas de qué se hacen? Dijeron: De trigo. Después le ofrecieron pasteles reales, amasados con miel y aceite. Dijo: ¿Y estos de qué se hacen? Dijeron: De trigo. Dijo: Ciertamente yo soy el dueño de todo esto, pues como la esencia de todo ello, que es el trigo. Por [176b] aquella opinión no conoció los deleites del mundo, y se le perdieron. Así, quien toma lo general y no conoce todos los deleites que provienen de aquella generalidad.