Avot de-Rabí Natán · Capítulo 32

עשרה דורות מאדם ועד נח וכי מה הוצרך לבאי עולם בכך אלא ללמדך שכל הדורות היו מכעיסין ובאין ולא הביא עליהן מי המבול בשביל צדיקים וחסידים שהיו בהם. ויש אומרים כל זמן שהיה מתושלח חי לא ירד מבול לעולם וכשמת מתושלח עוד נתלה להם שבעת ימים לאחר מיתתו שנאמר ויהי לשבעת הימים [ומי המבול היו על הארץ] (בראשית ז' י'). מה טיבן של שבעת ימים הללו אלו [שבעת] ימי אבלו של [מתושלח] הצדיק שעיכבו את הפורעניות [מלבא לעולם] לפיכך נאמר ויהי לשבעת הימים: דבר אחר ויהי לשבעת הימים מלמד שקבע להם הקב"ה זמן לאחר מאה ועשרים שנה שמא יעשו תשובה ולא עשו ולכך נאמר ויהי לשבעת הימים: דבר אחר מלמד ששינה עליהם הקב"ה סידורו של עולם והיתה חמה יוצאת ממערב ושוקעת במזרח שמא יבינו ויתיראו ויעשו תשובה ולא עשו לכך נאמר ויהי לשבעת הימים: דבר אחר שהעריך להם הקב"ה את שולחנו והראה להם טובו מעין העולם הבא כדי שידקדקו הן בעצמן ויאמרו אוי לנו [על] טובה זו שאבדנו. מפני ששיחתו את דרכן על הארץ שנאמר וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ (שם ו' י"ב):

Diez generaciones desde Adán hasta Noé. ¿Y qué necesidad tienen de ello los que vienen al mundo? Sino para enseñarte que todas las generaciones iban irritando continuamente, y [el Santo] no trajo sobre ellas las aguas del diluvio por causa de los justos y piadosos que había entre ellas. Y hay quienes dicen: Todo el tiempo que vivió Matusalén no vino diluvio al mundo, y cuando murió Matusalén todavía se les concedió una prórroga de siete días después de su muerte, como está dicho: «Y sucedió a los siete días [que las aguas del diluvio estuvieron sobre la tierra]» (Gn 7:10). ¿Cuál es el significado de estos siete días? Son los [siete] días de duelo por [Matusalén,] el justo, que detuvieron la calamidad [de venir al mundo]; por eso se dijo: «Y sucedió a los siete días». Otra interpretación: «Y sucedió a los siete días»: enseña que el Santo, bendito sea, les fijó un plazo después de ciento veinte años, por si hacían retorno; y no lo hicieron, y por eso se dijo: «Y sucedió a los siete días». Otra interpretación: Enseña que el Santo, bendito sea, alteró para ellos el orden del mundo, y el sol salía por el poniente y se ocultaba en el oriente, por si entendían, temían y hacían retorno; y no lo hicieron; por eso se dijo: «Y sucedió a los siete días». Otra interpretación: Que el Santo, bendito sea, les dispuso su mesa y les mostró su bien, a semejanza del mundo venidero, para que ellos mismos reflexionaran y dijeran: ¡Ay de nosotros, [por] este bien que perdimos! Porque corrompieron su camino sobre la tierra, como está dicho: «Y vio Dios la tierra, y he aquí que estaba corrompida, porque toda carne había corrompido su camino sobre la tierra» (ibíd. 6:12).^✦

רבי אלעזר בן פרטא אומר הרי הוא אומר לא ידון רוחי באדם לעולם (שם שם ג') אמר הקב"ה איני דן אותן עד שאכפול להם שכרן שנאמר יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו (איוב כ"א י"ג). רבי יוסי הגלילי אומר הרי הוא אומר לא ידון אמר הקב"ה איני משוה יצר הרע על יצר הטוב אימתי עד שלא נחתם גזר דינם אבל נחתם גזר דינם שניהם שווין בעבירה:

Rabí Elazar ben Pratá dice: He aquí que dice: «No contenderá mi espíritu en el hombre para siempre» (ibíd. 6:3). Dijo el Santo, bendito sea: No los juzgaré hasta que les duplique su recompensa, como está dicho: «Gastan sus días en bien, y en un momento descienden al seol» (Jb 21:13). Rabí Yosé el Galileo dice: He aquí que dice: «No contenderá». Dijo el Santo, bendito sea: No igualaré el instinto del mal con el instinto del bien. ¿Cuándo? Mientras no se ha sellado su sentencia; pero una vez sellada su sentencia, ambos son iguales en la transgresión.

הוא היה אומר צדיקים נוטל מהם יצר הרע ונותן להם יצר טוב שנאמר לבי חלל בקרבי (תהלים ק"ט כ"ב). רשעים נוטל מהם יצר טוב ונותן להם יצר הרע שנאמר נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו (שם ל"ו ב'). בינונים נותן להם זה וזה. את שבא ליצר הרע יצר הרע שופטו. את שבא ליצר טוב יצר טוב שופטו שנאמר כי יעמוד לימין אביון להושיע משפטי נפשו (שם ק"ט ל"א): רבי שמעון בן אלעזר אומר הרי הוא אומר לא ידון רוחי באדם לעולם אמר הקב"ה איני דן אותם עד שאשלם שכר לצדיקים: אימתי בעולם הזה אבל בעולם הבא אמר הכתוב תצא רוחו ישוב לאדמתו (שם קמ"ו ד'): רבי עקיבא אומר הרי הוא אומר לא ידון רוחי באדם לעולם אמר הקב"ה הם לא דנו בעצמן שהן בשר ודם אלא הגיסו את רוחן כלפי מעלה [שנאמר] ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו (איוב כ"א י"ד): רבי מאיר אומר הרי הוא אומר לא ידון אומר הקב"ה אמר הדור ההוא לא ידין ה' אין דיין בעולם נטש המקום את העולם: רבי אומר הרי הוא אומר לא ידון אמר הקב"ה הם לא הושיבו סנהדרין בארץ אני מושיב להם סנהדרין במרום:

Él decía: A los justos se les quita el instinto del mal y se les da el instinto del bien, como está dicho: «Mi corazón está herido dentro de mí» (Sal 109:22). A los malvados se les quita el instinto del bien y se les da el instinto del mal, como está dicho: «Dice la transgresión al malvado en medio de mi corazón: No hay temor de Dios ante sus ojos» (Sal 36:2). A los intermedios se les da uno y otro. Al que se acerca al instinto del mal, el instinto del mal lo juzga; al que se acerca al instinto del bien, el instinto del bien lo juzga, como está dicho: «Porque se pondrá a la derecha del pobre, para salvar los juicios de su alma» (Sal 109:31). Rabí Shimón ben Elazar dice: He aquí que dice: «No contenderá mi espíritu en el hombre para siempre». Dijo el Santo, bendito sea: No los juzgaré hasta que pague recompensa a los justos. ¿Cuándo? En este mundo; pero en el mundo venidero, dijo la Escritura: «Sale su espíritu, vuelve a su tierra» (ibíd. 146:4). Rabí Akivá dice: He aquí que dice: «No contenderá mi espíritu en el hombre para siempre». Dijo el Santo, bendito sea: Ellos no se juzgaron a sí mismos, siendo carne y sangre, sino que elevaron su espíritu hacia lo alto, [como está dicho]: «Y dijeron a Dios: Apártate de nosotros, pues no deseamos el conocimiento de tus caminos» (Jb 21:14). Rabí Meír dice: He aquí que dice: «No contenderá». Dice el Santo, bendito sea: Aquella generación dijo: «El Eterno no juzga»; no hay juez en el mundo, el Omnipresente abandonó el mundo. Rabí dice: He aquí que dice: «No contenderá». Dijo el Santo, bendito sea: Ellos no sentaron un Sanedrín en la tierra; yo les sentaré un Sanedrín en lo alto.