Avot de-Rabí Natán · Capítulo 30

רבי נתן בן יוסף אומר כל המבטל דברי תורה מעושר סופו לבטלה מעוני וכל המקיים דברי תורה מעוני סופו לקיימה מעושר הוא היה אומר תנחומי אבלים וביקור חולים וגמילות חסדים מביאין טובה לעולם:

Rabí Natán ben Yosef dice: Todo el que anula las palabras de la Torá [teniendo] riqueza, al final las anulará [teniendo] pobreza; y todo el que cumple las palabras de la Torá [teniendo] pobreza, al final las cumplirá [teniendo] riqueza. Él decía: Consolar a los dolientes, visitar a los enfermos y los actos de bondad (guemilut jasadim) traen bien al mundo.

רבי מאיר אומר כל העובר עבירה אחת בספק מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה בודאי. כיצד אדם חוטא ונודע לו חטאו מביא חטאת בסלע ועשירית האיפה בפונדיון. ספק חטא ספק לא חטא מביא מעילה וחומשה ומביא אשם בשתי סלעים. וכי איזה מדה מרובה מדה טובה או מדת פורענות הוי אומר מדה טובה והרי דברים קל וחומר אם מדת פורענות מעוטה העובר עבירה בספק מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה בודאי קל וחומר למדת הטוב מרובה: רבי נתן בן יוסף אומר כל העובר עבירה בשוגג מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה במזיד. כיצד שוגג שהרג את הנפש וגולה לעיר מקלטו ומצאו גואל הדם והרגו הרי זה פטור. הרגו במזיד ומצאו גואל הדם והרגו הרי זה הגואל נהרג עליו. וכי איזו מדה מרובה מדת הטוב או מדת פורענות הוי אומר מדת הטוב ואם מדת פורענות מעוטה העובר עבירה בשוגג מעלין עליו כאלו עשאה במזיד קל וחומר למדת הטוב מרובה:

Rabí Meír dice: Todo el que comete una transgresión en duda, la Escritura lo considera como si la hubiera cometido con certeza. ¿Cómo es? Una persona peca y se le da a conocer su pecado: trae una ofrenda por el pecado [valorada] en un sela, y la décima de efá [de harina] por un pondión. Si duda si pecó o no pecó: trae [el valor de] la malversación y su quinto, y trae una ofrenda de culpa de dos selaím. Y bien, ¿cuál medida es mayor, la medida del bien o la medida de la retribución? Debes decir: la medida del bien. Y he aquí un razonamiento de lo menor a lo mayor: si la medida de la retribución, que es menor, hace que quien comete una transgresión en duda, la Escritura lo considere como si la hubiera cometido con certeza, cuánto más la medida del bien, que es mayor. Rabí Natán ben Yosef dice: Todo el que comete una transgresión por inadvertencia, la Escritura lo considera como si la hubiera cometido con deliberación. ¿Cómo es? Quien mató a una persona por inadvertencia y se exilia a su ciudad de refugio, y el vengador de la sangre lo encuentra y lo mata: este queda exento. [Si] lo mató con deliberación, y el vengador de la sangre lo encuentra y lo mata: ese vengador es muerto por ello. Y bien, ¿cuál medida es mayor, la medida del bien o la medida de la retribución? Debes decir: la medida del bien. Y si la medida de la retribución, que es menor, hace que quien comete una transgresión por inadvertencia, la Escritura lo considere como si la hubiera cometido con deliberación, cuánto más la medida del bien, que es mayor.^✦

רבי עקיבא אומר כל המדבק בעוברי עבירה אף על פי שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל פורענות כיוצא בהן. וכל המדבק בעושי מצוה אף על פי שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל שכר כיוצא בהן. כיצד שנים מעידים באחד ואומרים אדם זה הרג את הנפש ונמצאו זוממין ונגמר דינם ליהרג וכשהן מוציאין אותן לבית הסקילה אחד רץ ובא אחריהן ואומר יודע אני בעדות זו אומרים לו בא והעד עדותך אף הוא נמצא זומם ונגמר דינו ליהרג. כשהן מוציאין אותו לבית הסקילה אומר אוי לי שאלו לו באתי אני כבר לא נגמר דיני ליהרג עכשיו שבאתי עמהן נגמר דיני ליהרג. אומרים לו ריקה אפילו מאה בני אדם באין אחריך ונמצאו זוממין כולן נהרגין. וכי איזהו מדה מרובה מדת הטוב או מדת פורענות הוי אומר מדת הטוב אם מדת פורענות מעוטה המדבק בעוברי עבירה אעפ"י שלא עשה כמעשיהם הרי זה מקבל פורענות קל וחומר למדת הטוב מרובה:

Rabí Akivá dice: Todo el que se adhiere a los que cometen transgresiones, aunque no haga como sus obras, recibe castigo semejante al de ellos; y todo el que se adhiere a los que cumplen preceptos, aunque no haga como sus obras, recibe recompensa semejante a la de ellos. ¿Cómo es? Dos testifican contra uno y dicen: Este hombre mató a una persona; y fueron hallados testigos conspiradores, y se dictó su sentencia a ser muertos. Y cuando los sacan a la casa de la lapidación, uno viene corriendo tras ellos y dice: Yo conozco este testimonio. Le dicen: Ven y atestigua tu testimonio. También él fue hallado conspirador y se dictó su sentencia a ser muerto. Cuando lo sacan a la casa de la lapidación, dice: ¡Ay de mí! Porque antes de que yo viniera, mi sentencia no estaba dictada a muerte; ahora que vine con ellos, se dictó mi sentencia a muerte. Le dicen: Vacío, aunque cien personas vinieran tras ti y fueran hallados conspiradores, todos serían muertos. Y bien, ¿cuál medida es mayor, la medida del bien o la medida de la retribución? Debes decir: la medida del bien. Si la medida de la retribución, que es menor, hace que quien se adhiere a los que cometen transgresiones, aunque no haga como sus obras, reciba castigo, cuánto más la medida del bien, que es mayor.^✦

רבי שמעון אומר כך עונש של בדאי שאפילו דובר אמת אין שומעין לו. שכן מצינו בבניו של יעקב שכיזבו לאביהן בתחלה האמין להם שנאמר ויקחו את כתונת יוסף וישחטו שעיר עזים [וגו'] ויכירה ויאמר כתונת בני (בראשית ל"ז ל"א ול"ג) אבל באחרונה אף על פי שדברו אמת לפניו לא האמין להם שנאמר ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וגו' ויפג לבו כי לא האמין להם [וירא את העגלות וגו'] (שם מ"ה כ"ו וכ"ז). ויש אומרים רוח הקודש שנסתלקה מיעקב אבינו שרתה עליו באותה שעה שנאמר ותחי רוח יעקב אביהם (שם שם):

Rabí Shimón dice: Así es el castigo del embustero: que aunque diga la verdad, no lo escuchan. Pues hallamos en los hijos de Jacob que mintieron a su padre; al principio les creyó, como está dicho: «Y tomaron la túnica de José y degollaron un macho cabrío [etc.]… y la reconoció y dijo: Es la túnica de mi hijo» (Gn 37:31 y 33). Pero al final, aunque dijeron la verdad ante él, no les creyó, como está dicho: «Y le informaron diciendo: José aún vive, etc., y su corazón se quedó helado, porque no les creía [y vio los carros, etc.]» (ibíd. 45:26-27). Y hay quienes dicen: el Espíritu Santo que se había retirado de Jacob, nuestro padre, reposó sobre él en esa hora, como está dicho: «Y revivió el espíritu de Jacob, su padre» (ibíd.).