Avot de-Rabí Natán · Capítulo 23

בן זומא אומר איזהו חכם הלומד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי (תהלים קי"ט צ"ט). איזהו עלוב שבעלובים זה שהוא עלוב כמשה רבינו שנאמר והאיש משה עניו מאד (במדבר י"ב ג'). איזהו עשיר שבעשירים זה ששמח בחלקו שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך (תהלים קכ"ח א'). איזהו גבור שבגבורים זהו הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר (משלי ט"ז ל"ג) וכל הכובש את יצרו מעלין עליו כאלו כבש עיר מלאה גבורים שנאמר עיר גבורים עלה חכם [ויורד עוז מבטחה] (שם כ"א כ"ב) ואין גבורים אלא גבורי תורה שנאמר גבורי כח עושי דברו [לשמוע בקול דברו] (תהלים ק"ג כ'). ויש אומרים זה מלאכי השרת שנאמר מלאכיו גבורי כח (שם שם). ויש אומרים מי שעושה שונאו אוהבו:

Ben Zomá dice: ¿Quién es sabio? El que aprende de todo hombre, como está dicho: «De todos mis maestros he obtenido entendimiento» (Sal 119:99). ¿Quién es el más humilde de los humildes? El que es humilde como Moisés, nuestro maestro, como está dicho: «Y el hombre Moisés era muy humilde» (Nm 12:3). ¿Quién es el más rico de los ricos? El que se alegra con su parte, como está dicho: «Cuando comas del trabajo de tus manos, dichoso serás y te irá bien» (Sal 128:2). ¿Quién es el más fuerte de los fuertes? El que domina su instinto, como está dicho: «Mejor es el lento para la ira que el fuerte, y el que domina su espíritu que el que conquista una ciudad» (Prov 16:32); y a todo el que domina su instinto se le cuenta como si hubiera conquistado una ciudad llena de valientes, como está dicho: «El sabio escaló la ciudad de los fuertes [y derribó la fuerza en que confiaban]» (Prov 21:22); y «fuertes» no son sino los fuertes en la Torá, como está dicho: «Poderosos en fuerza, que ejecutan su palabra [obedeciendo la voz de su palabra]» (Sal 103:20). Y hay quienes dicen: son los ángeles servidores, como está dicho: «Sus ángeles, poderosos en fuerza» (Sal 103:20). Y hay quienes dicen: el que hace de su enemigo su amigo.

רבי נהוראי אומר הוי גולה למקום תורה ואל תאמר שהיא תבוא אחריך שחבירך יקיימוה בידך ואל בינתך אל תשען: הוא היה אומר אל תהי בז לכל אדם. ואל תהי מפליג לכל דבר שנאמר בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישולם (משלי י"ג י"ג): הוא היה אומר הלמד תורה בילדותו למה הוא דומה לעגלה שכיבשוה כשהיא קטנה שנאמר ואפרים עגלה מלומדה אוהבתי לדוש (הושע י' יא). והלומד תורה בזקנותו דומה לפרה שלא כיבשוה אלא בזקנותה שנאמר כפרה סוררה סרר ישראל (שם ד' ט"ז): הוא היה אומר הלומד תורה בילדותו דומה לאשה שהיא לשה בחמין. והלומד תורה בזקנותו דומה לאשה שהיא לשה בצונן:

Rabí Nehoraí dice: Destiérrate a un lugar de Torá y no digas que ella vendrá tras de ti, pues tus compañeros la conservarán en tu mano; «y no te apoyes en tu propia inteligencia» (Prov 3:5). Él solía decir: No menosprecies a ningún hombre y no desdeñes ninguna cosa, como está dicho: «El que desprecia la palabra se perjudica, pero el que teme el precepto será recompensado» (Prov 13:13). Él solía decir: El que estudia Torá en su juventud, ¿a qué se parece? A una becerra a la que se sometió cuando era pequeña, como está dicho: «Efraín es una becerra enseñada, que ama trillar» (Os 10:11). Y el que estudia Torá en su vejez se parece a una vaca a la que solo se sometió en su vejez, como está dicho: «Como vaca rebelde se rebeló Israel» (Os 4:16). Él solía decir: El que estudia Torá en su juventud se parece a una mujer que amasa con agua caliente; y el que estudia Torá en su vejez se parece a una mujer que amasa con agua fría.

רבי אליעזר בן יעקב אומר הלומד תורה בילדותו דומה לכתב שנכתב על נייר חדש. הלומד תורה בזקנותו דומה לכתב שנכתב על נייר ישן.

Rabí Eliézer ben Yaakov dice: El que estudia Torá en su juventud se parece a una escritura escrita sobre papel nuevo; el que estudia Torá en su vejez se parece a una escritura escrita sobre papel viejo.

רבן גמליאל מוסיף עליו הלומד תורה בילדותו דומה לבחור שנשא בתולה שהיא הוגנת לו הוא הגון לה והיא מתנפלת עליו והוא מתנפל עליה. הלומד תורה בזקנותו למה הוא דומה לזקן שנשא בתולה היא הוגנת לו והוא אינו הגון לה היא מתנפלת עליו והוא מתרחק ממנה שנאמר כחצים ביד גבור כן בני הנעורים וכתיב בתריה אשרי הגבר אשר מלא אשפתו מהם לא יבושו כי ידברו את אויבים בשער (תהלים קכ"ז ד' וה'). שונה ומשכח דומה לאשה שיולדת בנים וקוברת שנאמר כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם (הושע ט' י"ב) אל תקרי ושכלתים אלא ושכחתים. רבי שמעון בן אלעזר אומר הלומד תורה בילדותו דומה לרופא שהביאו לפניו מכה ויש לו איזמל לחותכה וסמים לרפאותה. הלומד תורה בזקנותו דומה לרופא שהביאו לפניו מכה ויש לו איזמל לחותכה ואין לו סמים לרפאותה. אף כך דברי תורה יהיו מצויינין לך זה מזה ויהיו מצויינין לך זה בצד זה שנאמר קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך (משלי ז' ג') ואומר קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרותיך (שם ו' כ"א):

Rabán Gamliel añade a esto: El que estudia Torá en su juventud se parece a un joven que se casó con una virgen que le conviene: él es apropiado para ella, y ella se lanza sobre él y él se lanza sobre ella. El que estudia Torá en su vejez, ¿a qué se parece? A un anciano que se casó con una virgen: ella le conviene, pero él no es apropiado para ella; ella se lanza sobre él y él se aleja de ella, como está dicho: «Como flechas en la mano del valiente, así son los hijos de la juventud», y está escrito a continuación: «Dichoso el hombre que llenó de ellos su aljaba; no serán avergonzados cuando hablen con los enemigos en la puerta» (Sal 127:4-5). El que estudia y olvida se parece a una mujer que da a luz hijos y los sepulta, como está dicho: «Aunque críen a sus hijos, los privaré de ellos para que no queden hombres» (Os 9:12); no leas «y los privaré» (ushjaltím) sino «y los olvidaré» (ushjajtím). Rabí Shimón ben Elazar dice: El que estudia Torá en su juventud se parece a un médico a quien le traen una herida y tiene un bisturí para cortarla y medicinas para sanarla. El que estudia Torá en su vejez se parece a un médico a quien le traen una herida y tiene un bisturí para cortarla pero no tiene medicinas para sanarla. Así también, que las palabras de la Torá te sean distintas una de otra, y que te sean distintas una al lado de otra, como está dicho: «Átalas a tus dedos, escríbelas en la tabla de tu corazón» (Prov 7:3); y dice: «Átalas sobre tu corazón continuamente, cuélgalas a tu cuello» (Prov 6:21).^✦