Avot de-Rabí Natán · Capítulo 14

רבן יוחנן בן זכאי קבל מהלל ומשמאי. שמונים תלמידים היו להלל הזקן שלשים מהן ראויין שתשרה שכינה עליהן כמשה רבינו אלא שאין דורן ראוי לכך. שלשים מהן ראויין לעבר שנה ועשרים בינונים. גדול שבכולם יונתן בן עוזיאל קטן שבכלן רבן יוחנן בן זכאי: אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות ותוספתות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים וכל המדות של חכמים וכל דבר ודבר שבתורה לא הניח שלא למד לקיים מה שנאמר להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא (משלי ח' כ"א):

Rabán Yojanán ben Zakái recibió [la enseñanza] de Hilel y de Shamái. Hilel el Anciano tuvo ochenta discípulos: treinta de ellos eran dignos de que la Shejiná reposara sobre ellos como sobre Moisés, nuestro maestro, pero su generación no era digna de ello; treinta eran dignos de intercalar el año, y veinte eran medianos. El mayor de todos era Yonatán ben Uziel; el menor de todos, Rabán Yojanán ben Zakái. Dijeron de Rabán Yojanán ben Zakái que no dejó Escritura, ni Mishná, ni Guemará, ni halajot, ni hagadot, ni tosefta, ni sutilezas de la Torá, ni sutilezas de los escribas, ni todas las reglas de los Sabios, ni cosa alguna de la Torá, que no estudiara, para cumplir lo que se dice: «Para dar en herencia a los que me aman lo que existe, y llenar sus tesoros» (Pr 8:21).^✦

הוא היה אומר אם עשית תורתך הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת. לפי שלא נוצרו הבריות אלא על מנת שיתעסקו בתורה:

Él solía decir: Si has hecho mucha Torá, no te atribuyas mérito a ti mismo, porque para esto fuiste creado. Pues las criaturas no fueron creadas sino para que se ocupen de la Torá.

חמשה תלמידים היו לו לרבן יוחנן בן זכאי לכלן קרא להן שמות. לאליעזר בן הורקנוס קרא בור סיד שאינו מאבד טיפה קנקן זפותה שמשמרת את יינה. ליהושע בן חנניה קרא לו חוט המשולש לא במהרה ינתק. וליוסי הכהן קרא לו חסיד שבדור. ולשמעון בן נתנאל קרא לו גרועה שבמדבר שמחזקת מימיה. אשרי תלמיד שרבו מודה לו ומעיד עליו. ואלעזר בן ערך קרא לו נחל שוטף ומעין המתגבר שמימיו מתגברין ויוצאין לחוץ לקיים מה שנאמר יפוצו מעיינותיך חוצה ברחובות פלגי מים (שם ה' ט"ז):

Cinco discípulos tuvo Rabán Yojanán ben Zakái, y a todos les puso nombres. A Eliézer ben Horkanós lo llamó «cisterna enlucida de cal», que no pierde ni una gota; «jarra embreada», que conserva su vino. A Yehoshúa ben Jananiá lo llamó «cordel triple» que «no se rompe pronto». A Yosé el Cohén lo llamó «el piadoso de la generación». A Shimón ben Netanel lo llamó «cisterna menguada del desierto», que retiene sus aguas. ¡Dichoso el discípulo de quien su maestro da testimonio y reconoce! Y a Elazar ben Aráj lo llamó «torrente que rebosa y manantial que cobra fuerza», cuyas aguas se fortalecen y salen afuera, para cumplir lo que se dice: «Que se esparzan tus fuentes afuera, por las plazas, arroyos de agua» (Pr 5:16).^✦

הוא היה אומר אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס בכף שנייה מכריע את כלם. אבא שאול אומר משמו אם יהיו כל חכמי ישראל בכף מאזנים ורבי אליעזר בן הורקנוס אף עמהם ורבי אלעזר בן ערך בכף שנייה מכריע את כלם:

Él solía decir: Si todos los sabios de Israel estuvieran en un platillo de la balanza y Rabí Eliézer ben Horkanós en el otro platillo, los hace inclinar a todos. Aba Shaúl dice en su nombre: Si todos los sabios de Israel estuvieran en un platillo de la balanza, y Rabí Eliézer ben Horkanós también con ellos, y Rabí Elazar ben Aráj en el otro platillo, los hace inclinar a todos.

אמר להם צאו וראו איזהו דרך טובה שידבק בה האדם כדי שיכנס בה לעולם הבא. נכנס רבי אליעזר ואמר עין טובה. נכנס רבי יהושע ואמר חבר טוב. נכנס רבי יוסי ואמר שכן טוב יצר טוב ואשה טובה. רבי שמעון אומר הרואה את הנולד. נכנס רבי אלעזר ואמר לב טוב לשמים ולב טוב לבריות. אמר להם רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם: אמר להם צאו וראו איזהו דרך רעה שירחק ממנה האדם כדי שיכנס בה לעולם הבא. נכנס רבי אליעזר ואמר עין רעה. נכנס רבי יהושע ואמר חבר רע. נכנס רבי יוסי ואמר שכן רע יצר רע ואשה רעה. נכנס רבי שמעון ואמר הלוה ואינו משלם. שהלוה מן האדם כלוה מן המקום שנאמר לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן (תהלים ל"ז כ"א). נכנס רבי אלעזר ואמר לב רע לשמים ולב רע למצות ולב רע לבריות. ואמר להם רואה אני את דברי רבי אלעזר בן ערך מדבריכם שבכלל דבריו דבריכם:

Les dijo: Salgan y vean cuál es el buen camino al que debe adherirse el hombre para entrar por él en el mundo venidero. Entró Rabí Eliézer y dijo: Buen ojo. Entró Rabí Yehoshúa y dijo: Buen compañero. Entró Rabí Yosé y dijo: Buen vecino, buen instinto y buena mujer. Rabí Shimón dice: El que prevé lo que ha de nacer. Entró Rabí Elazar y dijo: Buen corazón hacia el cielo y buen corazón hacia las criaturas. Les dijo: Prefiero las palabras de Rabí Elazar ben Aráj a las de ustedes, porque en sus palabras están incluidas las de ustedes. Les dijo: Salgan y vean cuál es el mal camino del que debe alejarse el hombre para entrar [así] en el mundo venidero. Entró Rabí Eliézer y dijo: Mal ojo. Entró Rabí Yehoshúa y dijo: Mal compañero. Entró Rabí Yosé y dijo: Mal vecino, mal instinto y mala mujer. Entró Rabí Shimón y dijo: El que pide prestado y no paga, pues quien pide prestado a una persona es como quien pide prestado al Omnipresente, como se dice: «El malvado pide prestado y no paga, pero el justo es compasivo y da» (Sal 37:21). Entró Rabí Elazar y dijo: Mal corazón hacia el cielo, mal corazón hacia los preceptos y mal corazón hacia las criaturas. Y les dijo: Prefiero las palabras de Rabí Elazar ben Aráj a las de ustedes, porque en sus palabras están incluidas las de ustedes.^✦

כשמת בנו של רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לנחמו נכנס רבי אליעזר וישב לפניו ואמר ליה רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך. אמר לו אמור. אמר לו אדם הראשון היה לו בן ומת וקבל עליו תנחומין ומנין שקבל עליו תנחומין שנאמר וידע אדם עוד את אשתו (בראשית ד' כ"ה) אף אתה קבל תנחומין. אמר לו לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא הזכרת לי צערו של אדם הראשון. נכנס רבי יהושע ואמר לו רצונך אומר דבר אחד לפניך. אמר לו אמור. אמר לו איוב היו לו בנים ובנות ומתו כולם ביום אחד וקבל עליהם תנחומין אף אתה קבל תנחומין. ומנין שקבל איוב תנחומין שנאמר ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך (איוב א' כ"א). אמר לו לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרת לי צערו של איוב. נכנס רבי יוסי וישב לפניו אמר לו רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך. אמר לו אמור. אמר לו אהרן היו לו שני בנים גדולים ומתו שניהם ביום אחד וקבל עליהם תנחומין שנאמר וידם אהרן (ויקרא י' ג') אין שתיקה אלא תנחומין ואף אתה קבל תנחומין. אמר לו לא די לי שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרתני צערו של אהרן. נכנס רבי שמעון ואמר לו רבי רצונך אומר דבר אחד לפניך. אמר לו אמור. אמר לו דוד המלך היה לו בן ומת וקבל תנחומין ואף אתה קבל תנחומין ומנין שקבל דוד תנחומין שנאמר וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה (שמואל ב' י"ב כ"ד) אף אתה רבי קבל תנחומין. אמר לו לא די שאני מצטער בעצמי אלא שהזכרתני צערו של דוד המלך. נכנס רבי אלעזר בן ערך כיון שראהו אמר לשמשו טול כלי ולך אחרי לבית המרחץ לפי שאדם גדול הוא ואיני יכול לעמוד בו. נכנס וישב לפניו ואמר לו אמשול לך משל למה הדבר דומה לאדם שהפקיד אצלו המלך פקדון. בכל יום ויום היה בוכה וצועק ואומר אוי לי אימתי אצא מן הפקדון הזה בשלום. אף אתה רבי היה לך בן קרא תורה מקרא נביאים וכתובים משנה הלכות ואגדות ונפטר מן העולם בלא חטא ויש לקבל עליך תנחומין כשהחזרת פקדונך שלם. אמר לו רבי אלעזר בני נחמתני כדרך שבני אדם מנחמין. כשיצאו מלפניו הוא אמר אלך לדמסית למקום יפה ומים יפים ונאים והם אמרו נלך ליבנה למקום שתלמידים חכמים מרובים אוהבים את התורה. הוא שהלך לדמסית למקום יפה ומים יפים ונאים נתמעט שמו בתורה. הם שהלכו ליבנה למקום שתלמידים חכמים מרובים ואוהבים את התורה נתגדל שמם בתורה

Cuando murió el hijo de Rabán Yojanán ben Zakái, sus discípulos entraron a consolarlo. Entró Rabí Eliézer, se sentó ante él y le dijo: Rabí, ¿quieres que te diga una cosa? Le dijo: Di. Le dijo: Adán, el primero, tuvo un hijo y murió, y aceptó consuelo. ¿Y de dónde que aceptó consuelo? Como se dice: «Y Adán volvió a conocer a su mujer» (Gn 4:25). También tú acepta consuelo. Le dijo: ¿No me basta con afligirme por mí mismo, sino que además me has recordado la aflicción de Adán? Entró Rabí Yehoshúa y le dijo: ¿Quieres que te diga una cosa? Le dijo: Di. Le dijo: Job tuvo hijos e hijas y murieron todos en un solo día, y aceptó consuelo por ellos. También tú acepta consuelo. ¿Y de dónde que Job aceptó consuelo? Como se dice: «El Eterno dio y el Eterno quitó; sea el nombre del Eterno bendito» (Job 1:21). Le dijo: ¿No me basta con afligirme por mí mismo, sino que además me has recordado la aflicción de Job? Entró Rabí Yosé y se sentó ante él; le dijo: Rabí, ¿quieres que te diga una cosa? Le dijo: Di. Le dijo: Aarón tuvo dos hijos grandes y murieron ambos en un solo día, y aceptó consuelo por ellos, como se dice: «Y Aarón calló» (Lv 10:3); el silencio no es sino consuelo. También tú acepta consuelo. Le dijo: ¿No me basta con afligirme por mí mismo, sino que además me has recordado la aflicción de Aarón? Entró Rabí Shimón y le dijo: Rabí, ¿quieres que te diga una cosa? Le dijo: Di. Le dijo: El rey David tuvo un hijo y murió, y aceptó consuelo; también tú acepta consuelo. ¿Y de dónde que David aceptó consuelo? Como se dice: «Y David consoló a Betsabé, su mujer, y entró a ella y durmió con ella; y ella dio a luz un hijo y le puso por nombre Salomón» (2 S 12:24). También tú, Rabí, acepta consuelo. Le dijo: ¿No me basta con afligirme por mí mismo, sino que además me has recordado la aflicción del rey David? Entró Rabí Elazar ben Aráj. Cuando lo vio, dijo a su asistente: Toma los utensilios y ven detrás de mí a la casa de baños, porque es un gran hombre y no puedo sostenerme ante él. Entró, se sentó ante él y le dijo: Te diré una parábola: ¿a qué se parece esto? A un hombre a quien el rey confió un depósito. Cada día lloraba, clamaba y decía: ¡Ay de mí! ¿Cuándo saldré en paz de este depósito? Así también tú, Rabí: tuviste un hijo que leyó la Torá, los Profetas y los Escritos, [estudió] Mishná, halajot y hagadot, y se fue del mundo sin pecado; y debes aceptar consuelo, pues devolviste tu depósito íntegro. Le dijo: Rabí Elazar, hijo mío, me has consolado como consuelan los seres humanos. Cuando salieron de su presencia, él [Rabí Elazar] dijo: Iré a Damesit, a un lugar hermoso de aguas hermosas y agradables; y ellos dijeron: Iremos a Yavné, a un lugar donde hay muchos discípulos de los sabios que aman la Torá. Aquel que fue a Damesit, a un lugar hermoso de aguas hermosas y agradables, vio disminuido su nombre en la Torá. Aquellos que fueron a Yavné, a un lugar donde hay muchos discípulos de los sabios que aman la Torá, vieron engrandecido su nombre en la Torá.^✦