Parágrafos 41–50

ועוד אמרו שכל חלום הוא בחולם, וכל מרגלית לבנה הוא בחלם כדכתיב (שמות כ"ח יט) ואחלמה:

Y además dijeron que todo sueño (jalom) está en el jólem, y toda perla blanca está en el jólem, como está escrito: «y una amatista (ajlamá)» [Ex 28:19].^✦

אמר להם עולו ושמעו דקדוקי נקודה דאורייתא דמשה. ישב ודרש להם חיריק שונא את הרעים ומייסרם, ובצדו הקנאה והשנאה והתחרות דכתיב (תהלים ל"ז יב) וחרק עליו שניו אל תקרי חרק אלא רחק, רחק אלה המדות ממך ויתרחק ממך הרע, וכל שכן דהטוב ידבק בך:

Les dijo: Entren y escuchen las sutilezas de la puntuación de la Torá de Moisés. Se sentó y les expuso: El jírik odia a los malos y los castiga; y a su lado están la envidia, el odio y la rivalidad, como está escrito: «Y rechina (jorek) contra él sus dientes» [Sal 37:12]. No leas jarak sino rajak («aléjate»): aleja de ti estas cualidades, y el mal se alejará de ti; y con mayor razón el bien se adherirá a ti.^✦

חרק אל תקרי חרק אלא קרח, אלא כל מקום שדבק חרק נשאר קרח שנאמר (שמות ל"ד ז) ונקה:

Jarak: no leas jarak sino kéraj («calvo»); es decir, en todo lugar al que se adhiere el jírik queda calvo, como se dice: «Y limpiar (ve-nakeh)» [Ex 34:7].^✦

ומאי משמע דהאי חרק לשון שורף משום דהיא אש שורפת כל האשות דכתיב (מ"א י"ח לח) ותפול אש ה' ותאכל את העולה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר, ואת המים אשר בתעלה לחכה:

¿Y de dónde se entiende que este jírik es expresión de quemar? Porque es un fuego que quema todos los fuegos, como está escrito: «Y cayó el fuego del Eterno y consumió el holocausto, la leña, las piedras y el polvo, y lamió el agua que estaba en la zanja» [1 R 18:38].

אמר מר מאי דכתיב (שמות כ' י"ח) וכל העם רואים את הקולות ואת הלפידים, וכי נראים קולות, אלא וכל העם רואים את הקולות אותן קולות שאמר דוד (תהלים כ"ט ג) קול ה' על המים אל הכבוד הרעים ה' גו' קול ה' בכח ואומר (ישעיה י' יג) בכח ידי עשיתי, ואומר (שם מ"ח יג) אף ידי יסדה ארץ, קול ה' בהדר ואמר קרא (תהלים קי"א ג) הוד והדר פעלו וצדקתו עומדת לעד, קול ה' שובר ארזים (שם כ"ט ה) זה קשת שמשברת עצי ברושים ועצי ארזים, קול ה' חוצב להבות אש (שם ד) זה שעושה שלום בין המים ובין האש, שחוצב כח האש ומונע אותו מללחוך המים וגם מונען מלכבותו, קול ה' יחיל מדבר (שם ח) שנאמר (שם י"ח נ"א) ועושה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם, יותר מן המדבר, קול ה' יחולל אילות ויחשוף יערות ובהיכלו כולו אומר כבוד (שם כ' ט), וכתיב (שה"ש ב' ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה, הא למדת שבשבע קולות ניתנה תורה, ובכלם נגלה אדון העולם עליהם וראוהו והיינו דכתיב וכל העם רואים את הקולות:

Dijo el maestro: ¿Qué significa lo que está escrito: «Y todo el pueblo veía las voces y las antorchas» [Ex 20:18]? ¿Acaso se ven las voces? Es que «todo el pueblo veía las voces»: aquellas voces que dijo David: «La voz del Eterno sobre las aguas; el Dios de la gloria truena; el Eterno, etc.» [Sal 29:3]. «La voz del Eterno con poder» [Sal 29:4], y dice: «Con el poder de mi mano lo hice» [Is 10:13], y dice: «También mi mano fundó la tierra» [Is 48:13]. «La voz del Eterno con majestad» [Sal 29:4], y dice la Escritura: «Esplendor y majestad es su obra, y su justicia permanece para siempre» [Sal 111:3]. «La voz del Eterno quiebra los cedros» [Sal 29:5]: este es el arco iris, que quiebra los cipreses y los cedros. «La voz del Eterno labra llamas de fuego» [Sal 29:7]: este es el que hace la paz entre el agua y el fuego, que labra la fuerza del fuego y le impide lamer el agua, y también le impide [al agua] apagarlo. «La voz del Eterno hace temblar el desierto» [Sal 29:8], como se dice: «Y hace bondad a su ungido, a David y a su descendencia por siempre» [Sal 18:51], más que el desierto. «La voz del Eterno hace parir a las ciervas y desnuda los bosques, y en su templo todo dice: ¡Gloria!» [Sal 29:9]; y está escrito: «Los conjuro, hijas de Jerusalén, por las gacelas (tsevaot) o por las ciervas del campo» [Ct 2:7]. Así aprendiste que con siete voces fue dada la Torá, y en todas ellas se les reveló el Señor del mundo, y lo vieron; y esto es lo que está escrito: «Y todo el pueblo veía las voces».^✦

כתוב אחד אומר (שמואל ב כ"ב) ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו, וכתוב אחד אומר (שמות י"ט כ) וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר, וכתוב אחד אומר (שם כ' כ"ב) כי מן השמים דברתי עמכם, הא כיצד. אשו הגדולה היתה בארץ שהוא קול אחד ושאר הקולות היו בשמים דכתיב (דברים ד' לו) מן השמים השמיעך את קולו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש, ומאי היא הגדולה, ומאין היה יוצא הדיבור מתוך האש שנאמר (שם) ודבריו שמעת מתוך האש:

Un versículo dice: «Inclinó los cielos y descendió, y oscuridad bajo sus pies» [2 S 22:10]; y otro versículo dice: «Y descendió el Eterno sobre el monte Sinaí, a la cumbre del monte» [Ex 19:20]; y otro versículo dice: «Desde los cielos he hablado con ustedes» [Ex 20:22]. ¿Cómo es esto? Su gran fuego estaba en la tierra, que es una voz, y las demás voces estaban en los cielos, como está escrito: «Desde los cielos te hizo oír su voz para instruirte, y sobre la tierra te mostró su gran fuego, y sus palabras oíste de en medio del fuego» [Dt 4:36]. ¿Y qué es «la grande»? ¿Y de dónde salía la palabra? De en medio del fuego, como se dice: «y sus palabras oíste de en medio del fuego» [ibíd.].

ומאי ותמונה אינכם רואים זולתי קול (דברים ד' יב) ההוא כדאמר להם משה לישראל (שם ט"ו) כי לא ראיתם כל תמונה, תמונה ולא כל תמונה. משל למה"ד למלך שעומד על עבדיו מעוטף כסות לבנה לא די לאימת מלכות שיסתכלו במלבושיו, ועוד רחוק היה המלך ושמעו את קולו, יכולים לראות גרונו, אמרת לא, הא למדת שראו תמונה ולא כל תמונה. והיינו דכתיב (שם) ותמונה אינכם רואים זולתי קול, וכתיב (שם) קול דברים אתם שומעים:

¿Y qué [significa]: «Pero figura no veían ustedes, solo una voz» [Dt 4:12]? Es lo que les dijo Moisés a Israel: «Porque no vieron ustedes figura alguna» [Dt 4:15]: figura [sí], pero no toda figura. ¿A qué se parece la cosa? A un rey que está de pie ante sus siervos envuelto en un manto blanco: el temor de la realeza apenas les permite mirar sus vestiduras; y además, el rey estaba lejos y oyeron su voz: ¿pueden ver su garganta? Dirás: no. Así aprendiste que vieron figura, pero no toda figura. Y esto es lo que está escrito: «Pero figura no veían ustedes, solo una voz», y está escrito: «Ustedes oían la voz de las palabras» [Dt 4:12].^✦

כתוב אחד אומר (שמות כ' טו) וכל העם רואים את הקולות, וכתוב אחד אומר (דברים ד' יב) קול דברים אתם שומעים, הא כיצד, בתחילה רואים את הקולות. ומה ראו שבע קולות שאמר דוד. ולבסוף שמעו הדיבור היוצא מבין כולם. והא אנן עשרה תנן, דרבנן אמרו כולהו אמירן בחדא מילתא, כן כולה אמירן בחדא מילתא, והוי שבע אמירן דשבעה קולות, ועל תלתא מנייהו נאמר קול דברים אתם שומעים ותמונה אינכם רואים זולתי קול, הא למדת דכולהו בחדא מילתא אמירן, ובעבור שלא יטעו ישראל לומר אחרים עזרוהו או אחד מן המלאכים אך קולו לבד לא יוכל להיות חזק כל כך, בעבור כן חזר וכללן:

Un versículo dice: «Y todo el pueblo veía las voces» [Ex 20:18], y otro versículo dice: «Ustedes oían la voz de las palabras» [Dt 4:12]. ¿Cómo es esto? Al principio veían las voces. ¿Y qué vieron? Las siete voces que dijo David. Y al final oyeron la palabra que salía de entre todas ellas. Pero ¿no hemos aprendido [que eran] diez? Porque los maestros dijeron: todos fueron dichos en una sola palabra; así, todos fueron dichos en una sola palabra, y son siete dichos, de las siete voces; y de tres de ellos se dijo: «Ustedes oían la voz de las palabras, pero figura no veían, solo una voz». Así aprendiste que todos fueron dichos en una sola palabra. Y para que Israel no errara diciendo que otros lo ayudaron, o uno de los ángeles, [y] que su voz sola no podría ser tan fuerte, por eso volvió y los incluyó [a todos].^✦

ד"א שלא יאמרו העולם הואיל והם עשרה מאמרות לעשרה מלכים. שמא לא יוכלו לדבר ע"פ אחד כתב ביה אנכי וכלל כל העשרה, ומאי עשרה מלכים שבע קולות ושלשה אמרים, ומאי אמרים וה' האמירך היום (דברים כ"ו יח), ומאי נינהו שלשה דכתיב (משלי ד' ז) ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה, כד"א (איוב ל"ב ח) ונשמת שדי תבינם, נשמתו של שדי היא תבינם, שלישי מאי היא כדאמר ליה ההוא סבא לההוא ינוקא במופלא ממך אל תדרוש ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשת התבונן אין לך עסק בנסתרות:

Otra interpretación: para que no diga el mundo: puesto que son diez dichos, [corresponden] a diez reyes; quizá no puedan hablar por una sola boca. Escribió en él «Yo» (anojí) e incluyó los diez. ¿Y qué son los diez reyes? Siete voces y tres dichos. ¿Y qué son «dichos»? [Como en:] «Y el Eterno te ha hecho declarar (heemirjá) hoy» [Dt 26:18]. ¿Y cuáles son los tres? Como está escrito: «El principio de la sabiduría: adquiere sabiduría, y con todo lo que adquieras adquiere entendimiento» [Pr 4:7], como se dice: «Y el aliento (nishmat) de Shadai les da entendimiento» [Job 32:8]: el aliento de Shadai es lo que les da entendimiento. El tercero, ¿qué es? Como le dijo aquel anciano a aquel niño: «En lo que es demasiado prodigioso para ti no indagues, y en lo que está encubierto para ti no investigues; en lo que se te ha concedido, reflexiona; no tienes que ocuparte de las cosas ocultas».^✦

תנא כבוד אלקים הסתר דבר (משלי כ"ה ב), מאי דבר, כדאמר (תהלים קי"ט קס) ראש דברך אמת, וכבוד מלכים חקור דבר (משלי שם), מאי דבר, דכתיב (שם כ"ה יא) דבר דבור על אופניו, אל תקרי אופניו אלא אפניו:

Se enseñó: «Gloria de Dios es encubrir la cosa (davar)» [Pr 25:2]. ¿Qué es «la cosa»? Como dice: «La cabeza de tu palabra (devarjá) es verdad» [Sal 119:160]. «Y gloria de los reyes es escudriñar la cosa» [Pr 25:2]. ¿Qué es «la cosa»? Como está escrito: «Palabra dicha conforme a sus ruedas (ofanav)» [Pr 25:11]: no leas ofanav («sus ruedas») sino ofnav («sus modos»).^✦