Parágrafos 161–170

מאי דכתיב (שמות ט"ו כז) ויבואו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים, וכי מה שבח היה בשבעים תמרים, באחת מקטני המקומות יש אלף, אלא זכו לדוגמתם ויש להם משל בתמרים דכתיב ויבואו מרתה ולא יכלו לשתות מים ממרה כי מרים הם, מלמד שרוח צפונית היתה מעורבבת שנאמר (שם כ"ה) ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ וישלך אל המים וימתקו המים, מיד נתן הקב"ה ידו בשטן ומיעטו, ואילמלא כך לא יכלו ישראל לעמוד מפניו דכתיב (שם) שם שם לו חוק ומשפט ושם נסהו, מלמד שבאותה שעה דבק השטן בהם כדי לאבדם מן העולם דכתיב (שם כ"ד) וילונו העם על משה לאמר מה נשתה, ועוד קטרג על משה עד כי צעק אל ה' ונענה, ומאי ויורהו ה' עץ, מלמד שעץ החיים היה סביב המים ובא השטן ונטלו משם כדי לקטרג על ישראל ולהחטיאם לאביהם שבשמים, והיה אומר להם עתה תכנסו במדבר ועדיין אלה המים שהם מרים הם טובים כי תסתפקו מהם, אבל במדבר לא תמצאו אפילו לרחוץ ידיכם ופניכם, ותמותו ברעב ובצמא בעירום ובחוסר כל, באו אל משה ואמרו לו כך וכך, דחה אותם, ראה כי לא יכול להם התחזק על ישראל ועל משה ובאו העם וילונו על משה כאן חסרים לנו מים ומה נשתה במדבר, בא השטן וזייף דבריהם אל משה כדי להחטיאם, ומיד כשראה משה השטן ויצעק אל ה' ויורהו ה' עץ, אותו עץ החיים היה שהסיר השטן, וישלך אל המים וימתקו המים, שם שם לו הקב"ה לשטן חק ומשפט, ושם נסהו לישראל, ובא הקב"ה להזהיר את ישראל ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך וגו':

¿Qué es lo que está escrito: «Y llegaron a Elim, y allí había doce fuentes de agua y setenta palmeras, y acamparon allí junto a las aguas» [Ex 15:27]? ¿Qué alabanza había en setenta palmeras? ¡En uno de los lugares más pequeños hay mil! Sino que fueron dignos de su semejanza [de lo alto], y hay para ellos una comparación en las palmeras. Pues está escrito: «Y llegaron a Mará, y no pudieron beber las aguas de Mará, porque eran amargas» [Ex 15:23]: enseña que el viento del norte estaba mezclado [en ellas], como se dice: «Y clamó al Eterno, y el Eterno le mostró un árbol, y lo echó en las aguas, y las aguas se endulzaron» [Ex 15:25]. Al instante el Santo, bendito sea, puso su mano sobre Satán y lo disminuyó; y si no hubiera sido así, Israel no habría podido mantenerse ante él, pues está escrito: «Allí le puso estatuto y juicio, y allí lo probó» [ibíd.]. Enseña que en aquella hora Satán se adhirió a ellos para hacerlos perecer del mundo, pues está escrito: «Y murmuró el pueblo contra Moisés, diciendo: ¿Qué beberemos?» [Ex 15:24]; y además acusó a Moisés, hasta que éste clamó al Eterno y fue respondido. ¿Y qué es «y el Eterno le mostró un árbol»? Enseña que el Árbol de la Vida estaba alrededor de las aguas, y vino Satán y lo quitó de allí para acusar a Israel y hacerlos pecar ante su Padre que está en los cielos. Y les decía: «Ahora entrarán en el desierto; y todavía estas aguas, aunque son amargas, son buenas, porque podrán abastecerse de ellas; pero en el desierto no encontrarán ni siquiera para lavarse las manos y la cara, y morirán de hambre y de sed, en desnudez y en carencia de todo». Vinieron a Moisés y le dijeron tal y tal cosa; él los rechazó. [Satán] vio que no podía con ellos; se fortaleció contra Israel y contra Moisés, y vino el pueblo y murmuró contra Moisés: «Aquí nos falta el agua, ¿y qué beberemos en el desierto?». Vino Satán y falseó sus palabras ante Moisés para hacerlos pecar. Y en cuanto Moisés vio a Satán, «clamó al Eterno, y el Eterno le mostró un árbol»: aquél era el Árbol de la Vida que Satán había quitado; «y lo echó en las aguas, y las aguas se endulzaron». «Allí le puso» el Santo, bendito sea, a Satán «estatuto y juicio, y allí lo probó» a Israel. Y vino el Santo, bendito sea, a advertir a Israel: «Y dijo: Si escuchas atentamente la voz del Eterno, tu Dios», etc. [Ex 15:26].^✦

משל למה"ד למלך שהיתה לו בת נאה ואחרים מתאוים לה, ידע המלך בדבר ולא היה יכול להתקוטט עם המוציאים בתו לתרבות רעה, בא לביתו והזהירה, אמר לה בתי אל תחושו לדברי אלה האויבים ולא יוכלו לך, ואל תצאי לפתח הבית ועשי מלאכתך בביתך ואל תשבי בטלה אפילו שעה אחת, ולא יוכלו לראותך ולא להזיק לך, כי יש בהם מדה אחת מתרחקים משל דרך טוב ובוחרים בכל דרך רע, וכשרואין איש מדריך עצמו בדרך טובה והולך בה שונאים אותו, ומאי ניהו השטן, מלמד שיש להקב"ה מדה ששמה רעה והיא לצפונו של הקב"ה דכתיב (ירמי' א' יד) מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ, כלומר כל רעה אשר היא באה לכל יושבי הארץ מצפון היא באה:

Una parábola: ¿a qué se asemeja esto? A un rey que tenía una hija hermosa, y otros la codiciaban. El rey supo del asunto, y no podía pelear con los que querían llevar a su hija por mal camino. Vino a su casa y la advirtió; le dijo: «Hija mía, no hagas caso de las palabras de estos enemigos, y no podrán contigo. No salgas a la puerta de la casa; haz tu trabajo en tu casa y no estés ociosa ni siquiera una hora, y no podrán verte ni dañarte». Porque tienen un atributo: se alejan del buen camino y escogen todo mal camino; y cuando ven a un hombre que se conduce por el buen camino y anda por él, lo odian. ¿Y qué es Satán? Enseña que el Santo, bendito sea, tiene un atributo cuyo nombre es Mal, y está al norte del Santo, bendito sea, pues está escrito: «Del norte se abrirá el mal sobre todos los habitantes de la tierra» [Jer 1:14]; es decir, todo mal que viene sobre todos los habitantes de la tierra, del norte viene.

ומאי ניהו מדה אחת, היא צורת יד ולה שליחים הרבה ושמם של כולם רע רע, אך יש בהם קטן וגדול, והם מחייבים את העולם, כי תהו לצד צפון, ואין תהו אלא רע המתהא את העולם עד שיחטיאם, וכל יצה"ר שיש באדם משם הוא בא, ולמה ניתן בשמאל, מפני שאין לו רשות בכל העולם אלא בצפון, ולא הורגל אלא בצפון, ולא רצה להיות אלא בצפון, לפי כשיהיה בדרום עד שילמד מהלך הדרום והאיך יכול להטעות יתעכב אותן ימים שילמוד ולא יחטיא. לפיכך הוא לעולם בצפון בשמאל והיינו דכתיב (בראשית ח' כא) כי יצר לב האדם רע מנעוריו, רע הוא מנעוריו ולא יטה אלא לשמאל שכבר הורגל בה, לפום הכי אמר הקב"ה לישראל (שמות ט"ו כו) אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו, ולא למצות יצה"ר, ושמרת כל חוקיו, ולא חקות יצה"ר, אני ה' רופאיך:

¿Y qué es ese atributo? Es la forma de una mano, y tiene muchos mensajeros, y el nombre de todos ellos es «mal, mal»; pero hay entre ellos pequeños y grandes, y ellos hacen culpable al mundo. Porque el tohu está del lado del norte, y el tohu no es sino el mal que confunde al mundo hasta hacerlo pecar; y toda inclinación al mal que hay en el hombre, de allí viene. ¿Y por qué fue puesta a la izquierda? Porque no tiene poder en todo el mundo sino en el norte, y no está habituada sino al norte, y no quiso estar sino en el norte; pues si estuviera en el sur, hasta que aprendiera el camino del sur y cómo puede extraviar, se demoraría los días en que aprende, y no haría pecar. Por eso está siempre en el norte, a la izquierda; y esto es lo que está escrito: «Porque la inclinación del corazón del hombre es mala desde su juventud» [Gn 8:21]: es mala desde su juventud y no se inclina sino a la izquierda, a la que ya está habituada. Por eso dijo el Santo, bendito sea, a Israel: «Si escuchas atentamente la voz del Eterno, tu Dios, y haces lo recto a sus ojos, y prestas oído a sus preceptos» —y no a los preceptos de la inclinación al mal—, «y guardas todos sus estatutos» —y no los estatutos de la inclinación al mal—, «[…] yo soy el Eterno, tu sanador» [Ex 15:26].^✦

ומאי מרויח יצה"ר, משל למה"ד למלך שהפקיד פקידים על מדינות מלכותו ועל מלאכתו ועל סחורתו, ועל כל אחד ואחד ממונה, על אוצרות המאכל הטוב, ואחד ממונה על אוצר האבנים, באו כל העולם לקנות מאוצרות מאכל הטוב, בא זה שממונה על אוצר האבנים וראה מה שקונין ממנו קנא, מה עשה, שלח שלוחיו להרוס הבתים החלשים, כי בחזקים לא יוכלו, אמר בין כך ובין כך שישתדלו להרוס בית אחד מן החזקים יהרסו עשרים מן החלשים ויבואו כולם ויבנו אבנים ממני ולא אהיה אני פחות מחבירי, הה"ד (ירמי' א' יד) מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ, ואח"כ (שם ט"ו) כי הנני קורא לכל משפחות ממלכות צפונה נאום ה' ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם וגו', והרעה יהיה להם עסק, ושם יצה"ר ישתדל תמיד, ומאי משמע, דשטן לישנא דמטה הוא, שהוא מטה את כל העולם לכף חובה, וכתיב (בראשית ל', ח טז) ויט אליה אל הדרך ומתרגם וסטה לותה, וכתיב (משלי ד טו) שטה מעליו ועבור:

¿Y qué gana la inclinación al mal? Una parábola: ¿a qué se asemeja esto? A un rey que puso funcionarios sobre las provincias de su reino, sobre su obra y sobre su comercio, y sobre cada cosa había un encargado: [uno] encargado de los almacenes del buen alimento, y otro encargado del almacén de las piedras. Vino todo el mundo a comprar de los almacenes del buen alimento; vino el que estaba encargado del almacén de las piedras, vio lo que le compraban a aquél, y sintió envidia. ¿Qué hizo? Envió a sus mensajeros a derribar las casas débiles, porque con las fuertes no podrían. Dijo: «Entretanto, mientras se esfuerzan por derribar una casa de las fuertes, derribarán veinte de las débiles, y vendrán todos y construirán con piedras mías, y no seré yo menos que mi compañero». Esto es lo que está escrito: «Del norte se abrirá el mal sobre todos los habitantes de la tierra» [Jer 1:14]; y después: «Porque he aquí que yo llamo a todas las familias de los reinos del norte, dice el Eterno, y vendrán y pondrá cada uno su trono a la entrada de las puertas de Jerusalén», etc. [Jer 1:15]. Y el mal será su ocupación, y allí se afanará siempre la inclinación al mal. ¿Y de dónde se infiere? De que Satán es lenguaje de «desviar» (maté), pues desvía a todo el mundo hacia el platillo de la culpa; y está escrito: «Y se desvió hacia ella, al camino» [Gn 38:16], que se traduce [al arameo]: «y se apartó (u-setá) hacia ella»; y está escrito: «Apártate (setéh) de él y pasa» [Pr 4:15].^✦

שבעים תמרים (שמות ט"ו כז) מאי טעם אלא קבלו עליהם המצות כדכתיב (שם כו) אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך, מיד ויבואו אלימה (שם טז), מאי אלימה, אלי מה, ושם שתים עשרה עינות מים, הקב"ה נתן להם בתחילה עינות מים ואחר החזירם להם אבנים דכתיב (יהושע ד' ט) ושתים עשרה אבנים, מאי טעמא, מפני שבתחילה היתה התורה בעולם נמשלת למים אח"כ נקבעה במקום קבוע, מה שאין המים עושין שהיום כאן ומחר להלן:

«Setenta palmeras» [Ex 15:27]: ¿por qué razón? Sino que aceptaron sobre sí los preceptos, como está escrito: «Si escuchas atentamente la voz del Eterno, tu Dios» [Ex 15:26]; y al instante: «Y llegaron a Elim» [Ex 15:27]. ¿Qué es Elimá? Elai ma. «Y allí había doce fuentes de agua»: el Santo, bendito sea, les dio al principio fuentes de agua, y después se las devolvió [convertidas en] piedras, pues está escrito: «y doce piedras» [Jos 4:9]. ¿Por qué razón? Porque al principio la Torá en el mundo se comparaba al agua; después quedó fijada en un lugar fijo, lo que no hacen las aguas, que hoy están aquí y mañana allá.^✦

מאי שבעים תמרים (שמות ט"ו כז). מלמד ששבעים קומות יש לו להקב"ה ושואבים משתים עשרה פשוטות, מה המים האלו פשוטים אף הם פשוטים ומנא לן דתמר הוי קומה, דכתיב (שה"ש ז' ח) זאת קומתך דמתה לתמר, ולא עוד אלא שיש בתמרים שבעים מינים דכתיב ושבעים תמרים ולא היו דומים זה אל זה ופעולת זה לזה וטעם זה אינו דומה לטעם זה:

¿Qué son las «setenta palmeras» [Ex 15:27]? Enseña que el Santo, bendito sea, tiene setenta formas, y beben de las doce simples: así como estas aguas son simples, también ellas son simples. ¿Y de dónde sabemos que la palmera significa forma? Pues está escrito: «Esta tu estatura (komá) es semejante a la palmera» [Cnt 7:8]. Y no sólo esto, sino que hay en las palmeras setenta especies, pues está escrito «y setenta palmeras»; y no eran semejantes una a otra, ni la acción de una a la de otra, y el sabor de una no es semejante al sabor de otra.^✦

ואמרת שבעים תמרים שבעים קומות, והא אמרת שבעים ושתים, אלא שבעים ואחת הם וישראל שבעים ושתים אך אינם בכלל, והא אמרת שבעים, אלא האחד שר השטן, משל למה"ד למלך שהיה לו בנים, קנה להם עבדים ואמר להם הנה לכם בשוה לכולכם, אמר אחד מהם איני רוצה עמכם כי אני יש לי יכלת לגזול מכל הכל, אמר המלך הואיל וכן הוא לא יהיה לך חלק בתוכם, ועשה ככל יכלתו יצא וארב להם בדרך והראה להם זהב הרבה ואבנים טובות וחיילות, ואמר להם סורו אלי. מה עשה המלך, סדר חיילותיו וחיילות בניו כולם, והראה להם לעבדים ואמר להם אל יטעה אתכם טועה זה לאמר חייליו רב מחיילי, הנה חיילותיו של אותו הבן רמאי וחושב לגזול אתכם, ואתם לא תשמעו לו, כי בתחילה יחליק דבריו כדי שתלכדו במצודתו ואחר כך ישחק, ואתם עבדי ואני אעשה עמכם כל טוב אם לא תשמעו לו ותסורו מאחריו כי הוא שר על תהו שנאמר (שמואל א י"ב) ולא תסורו כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה, אך הם יכולים להזיק והנה אני מייעץ אתכם (שמות ט"ו כו) אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו, משתשמור כל חוקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, למה אמר כל זה, אלא יסגור לו כל הדלתות, כדי שלא ימצאך פעם אחת רך ופעם אחת קשה, בשמרך כל חוקיו, כל המחלה אשר שמתי במצרים, על ידו, לא אשים עליך, מאי כי אני ה' רופאיך, ומתי הכהו, אלא כשיבא הוא ויכה אני ה' רופאיך:

Y dijiste: setenta palmeras, setenta formas. Pero ¿no dijiste setenta y dos? Sino que son setenta y una, e Israel [hace] setenta y dos, pero no están incluidos en el conjunto. —Pero ¿no dijiste setenta? —Sino que la una [que sobra] es el príncipe Satán. Una parábola: ¿a qué se asemeja esto? A un rey que tenía hijos; les compró siervos y les dijo: «He aquí [que son] para ustedes, por igual para todos ustedes». Dijo uno de ellos: «No quiero [estar] con ustedes, porque yo tengo poder para despojar a todos de todo». Dijo el rey: «Puesto que es así, no tendrás parte entre ellos». E hizo [aquél] cuanto pudo: salió, les tendió una emboscada en el camino, les mostró mucho oro, piedras preciosas y ejércitos, y les dijo: «Vengan a mí». ¿Qué hizo el rey? Ordenó sus ejércitos y los ejércitos de todos sus hijos, se los mostró a los siervos y les dijo: «Que no los engañe este embaucador, diciendo que sus ejércitos son más numerosos que los míos. He aquí que los ejércitos de ese hijo son engaño, y piensa despojarlos a ustedes; y ustedes no lo escuchen, porque al principio suaviza sus palabras para que caigan en su red, y después se ríe. Ustedes son mis siervos, y yo les haré todo bien si no lo escuchan y se apartan de él, porque él es príncipe del tohu, como se dice: «Y no se aparten [del Eterno], porque [sería ir] en pos del tohu, que no aprovecha ni libra, porque tohu son» [1 S 12:21]; pero pueden dañar. Y he aquí que yo les aconsejo: «Si escuchas atentamente la voz del Eterno, tu Dios, y haces lo recto a sus ojos, y prestas oído a sus preceptos, y guardas todos sus estatutos» [Ex 15:26]». Cuando guardes todos sus estatutos, «ninguna de las enfermedades que puse en Egipto pondré sobre ti». ¿Por qué dijo todo esto? Sino [para que] le cierre todas las puertas, para que no te encuentre una vez blando y otra vez duro. Al guardar tú todos sus estatutos, «ninguna de las enfermedades que puse en Egipto» por medio de él «pondré sobre ti». ¿Qué es «porque yo soy el Eterno, tu sanador»? ¿Y cuándo lo hirió? Sino [que significa]: cuando él venga y hiera, «yo soy el Eterno, tu sanador».^✦

ומאי ניהו שאמרת שמיני, מפני שבו נתחלו השמונה ובו נשלמו השמונה לחשבון, אך הוא בפעולה הוי שביעי, ומאי נינהו שנתחלו בן שמונת ימים דברית מילה ושמונה הם אינם אלא שבע, ומאי טעמא אמר קב"ה שמונה, מפני שהם שמונה קצוות שיש באדם. ומאי נינהו יד ימין ושמאל רגל ימין ושמאל ראש וגוף וברית מכריע ואשתו שהיא זוגו דכתיב (בראשית ב' כד) ודבק באשתו והיו לבשר אחד הרי שמונה. ואלו הם שמונה ימי מילה כנגדן, ותמניא אלין לא הוי אלא שבעה דגוף וברית חד הוו, הרי שמונה:

¿Y qué es lo que dijiste, «el octavo»? Porque con él comenzaron los ocho, y con él se completaron los ocho en la cuenta; pero en la acción es el séptimo. ¿Y qué son [los ocho] que comenzaron? Los ocho días de la alianza de la circuncisión; y, aunque son ocho, no son sino siete. ¿Y por qué razón dijo el Santo, bendito sea, ocho? Porque son los ocho extremos que hay en el hombre. ¿Y cuáles son? La mano derecha y la izquierda, el pie derecho y el izquierdo, la cabeza y el cuerpo, y la alianza (brit), que media, y su mujer, que es su pareja, pues está escrito: «y se unirá a su mujer, y serán una sola carne» [Gn 2:24]: he aquí ocho. Y a éstos corresponden los ocho días de la circuncisión. Y estos ocho no son sino siete, porque el cuerpo y la alianza son uno: he aquí ocho.^✦

תשיעי מאי הוי, א"ל תשיעי ועשירי הם יחד זה כנגד זה, והאחד גבוה מחבירו ת"ק שנה, והם כעין שני אופנים, האחד נוטה לצד צפון והאחד נוטה לצד מערב והולכין עד הארץ התחתונה, ומאי תחתונה, אחרונה שבשבע ארצות למטה, וסוף שכינתו של הקב"ה תחת רגליו שנא' (ישעי' ס"ו א') השמים כסאי והארץ הדום רגלי, ושם נצחונו של עולם למטה דכתיב (שם ל"ד י') לנצח נצחים:

¿Qué es el noveno? Le dijo: El noveno y el décimo están juntos, uno frente al otro, y uno es más alto que el otro [a una distancia de] quinientos años; y son como dos ofanim (ruedas), uno inclinado hacia el norte y el otro inclinado hacia el occidente, y llegan hasta la tierra inferior. ¿Y qué es la inferior? La última de las siete tierras de abajo; y el extremo de la Shejiná del Santo, bendito sea, está bajo sus pies, como está dicho: «Los cielos son mi trono, y la tierra el estrado de mis pies» [Is 66:1]. Y allí está la victoria (nétsaj) del mundo, abajo, como está escrito: «por siempre jamás (le-nétsaj netsajim)» [Is 34:10].^✦

מאי לנצח נצחים, אלא נצח חד הוי, ומאי ניהו, זה הנוטה למערב, ושני לו מאי הוי, זה הנוטה לצד צפון, ושלישי זה הוי של מטה, שלישי, והא אמרת שני אופני המרכבה, אלא אימא סוף השכינה הוי ג"כ נצח, והיינו לנצח נצחים, נצח חד, נצחים תרי הרי תלתא:

¿Qué es «por siempre jamás» (le-nétsaj netsajim)? Nétsaj es uno. ¿Y cuál es? El que se inclina hacia el occidente. ¿Y cuál es el segundo? El que se inclina hacia el norte. Y el tercero es el de abajo. ¿Un tercero? ¡Pero si dijiste: las dos ruedas de la carroza! Más bien di: el extremo de la Shejiná es también nétsaj; y esto es «le-nétsaj netsajim»: nétsaj, uno; netsajim, dos; he aquí tres.^✦